|
|
עמוד:9
ומובנת דרך הופעתה הקונקרטית ב " זמן – מרחב " שבו הופיעה . תאוריות וגישות מסוג זה , הרחוקות מהאופן שבו היה מקובל לחקור את הגותו של ר " נ , מאפשרות דיון והנגשה של תנועות נפשיות ומבעים לשוניים תאורטיים שלו שאינם נכללים בתיאורים התאולוגיים השכיחים בהקשר זה , מיסטיים או אקזיסטנציאליסטיים – דתיים . דווקא דרך תיאורי הצללים של קפקא , הטחותיו של ניטשה וניתוחיהם של ובר והיידגר יכולתי להצביע על הנימות המדויקות בדברי ר " נ ולפתח אותן . דרך עבודותיהם ניתן להזמין את הקורא המודרני להיחשף לעולם עמוק ומורכב של התעקשות לנצח ולהתעלות בתוך המציאות , לצלול בתהומות ולזהות את הגשרים שבין חלקי הנפש והתרבות המשוסעים . דרכם ניתן להבהיר את מושג היראה של ר " נ , שעל פיו כל ניסיון של צמצום ההסתעפות בתוך המציאות , סיום הסיפור או קיצור הדרך , באמצעות הכנסת שם האל אל הסיפור שלא במקומו או שלא בזמנו , פוגם בברית עם האל עצמו . לאור הבנה זו השתדלתי להימנע מקריאה מיסטית של דברי ר " נ ומהבנתם במסגרת חשיבה זו , ותחת זאת העדפתי לעגן אותם בהקשרם הקונקרטי המעשי . הקריאה שהפעלתי על כתבי ר " נ מוּנעת ממה שניתן לזהות כ " מוטיבציה ראליסטית " , דהיינו אפשרות יישובה של טענה אי – רציונלית עם מושגינו על העולם באמצעות שיבוצה במהלך רציונלי . לשם כך אני מוכן לעשות משהו שנראה פשוט למדיי , כל כך פשוט שנראה מוזר שאחרים אינם עושים : לכלול עוד אזורי חיים בדיון , ולחשוב שר " נ התייחס גם אליהם . גישה זו לדברי ר " נ נענית לאופן שבו הוא עצמו ביקש שיבינו ויישמו את דבריו : " למייסע " ( למעשה ) . גישת ה " למייסע " מייצגת את הקונקרטי ואת הפעילות בתוך תחומי המציאות הראלית של " העולם הזה " , גם אם יש לה השלכות לעולמות אחרים . גישה זו עומדת לעומת מה שרבים מבינים כגישה מיסטית . לשימוש של חוקרים ותאולוגים במושג " מיסטי " פנים רבות , ובמקרים רבים אף משמעויות סותרות בין משתמשים שונים , עד שנראה כי חובה להגדיר את השימוש הספציפי שנעשה בו במסגרת זו . הניגוד שאני משתמש בו במהלך הספר בין המיסטי ובין הקונקרטי מייצג שני צדדים בתפיסת עבודת האל . המיסטי הוא הלך רוח ניהיליסטי השולל את העולם הזה ומניע את האדם המיסטי לחפש תכליות ומשמעויות בעולמות אחרים . עמדה זו תופסת את המציאות הגשמית כמרחקים ומחסומים בין האדם הרוחני במהותו ובין ה " אמת " ושאר הטובין האידאליים הנמצאים במקומות רחוקים . זהו הלך רוח אפלטוני שאליו שייכו החוקר גרשם שלום ותלמידיו את התנועה החסידית . לעומתו הקונקרטי הוא הלך רוח של מוכנות להימצא במציאות המעשית והמידית , מבלי לנסות למצוא פתרונות או מקלט במקומות אחרים . ה " אמת " של הקונקרטי היא תוצר והופעה של המציאות ואיננה נמצאת בעולם אחר , כמו 3 טומשבסקי . 1965 המוטיבציה הראליסטית הובנה כזו שמניעה את המחבר ולא את הקורא , אך תאוריות עדכניות מוסרות את תפקיד ההתאמה של הכתוב למציאות לידי הקורא – פרשן , ואף מעמידות אותו כעיקרון מנחה של קריאה ופרשנות . ראו על כך ברינקר . 1983
|
|