|
|
עמוד:11
ה - cogito ergo sum של דקרט : " אני חושב ( משמע ) אני קיים " , יידון בספר בהרחבה , ובקיצור יכונה מהלך הקוגיטו . יתבהר גם פשר נתינת ה " משמע " בסוגריים . מלכתחילה חווה בו האדם עצמו כסובייקט ולא כאובייקט . אותה ישות חומקת מהגדרה , נשמה , שאין לאחוז בה , לראותה , לדעת אותה . יען כי אינה אובייקט . עם אינספור השלכות בכל תחומי החיים , הגלויים והסמויים , הכלליים והפרטיים , גם על הקשר העמוק וההכרחי ביניהם , כפי שממחישים גם הפרקים על חברה , אמנות ומשמעות החיים שבסיום הספר . האדם הוא סובייקט . אולם מה בדבר העולם ? הצעד הדיאלוגי המכריע הוא שאותו ' אני עצמי ' מלכתחילה גם אינו מחוץ לעולם , אינו נפרד ממנו , אינו חייזר מקיום אחר שיש לברר את אופני פגישתו השונים עם העולם , כי אם חלק ממנו בכל מובן ורובד . גם גופנו בנוי מאותם יסודות כשאר הגופים בעולם ומציית לאותם חוקים פיסיקליים . אך הוא אובייקט בעוד האדם הוא סובייקט . מיהו האדם ? התשובה חייבת להיות דיאלוגית באין קיום ל " עצמי" כשלעצמו . יכול אני לנהוג כאילו רק אני קיים , אך מלבד העניין ה " פעוט " שזהו שקר , ההשלכות לא תאחרנה לבוא . התשובה הבסיסית של סובייקט במובן הדיאלוגי היא האמת העמוקה שבבסיס האספקטים השונים של חיי אדם בעולם , לרבות הקמאיים שבהם . ובכללם שאלת הזהות , שהינה פועל יוצא מטיב הדיאלוג בו בוחר האדם , בוחר כסובייקט חופשי בדיאלוג , זהותו הבסיסית האמיתית כאדם . בישותו כרוח , שהיא ישותו היסודית של העולם בכלל . רק התפרטותה והתגשמותה ( במובן האמיתי של החומר אל מול החומריות והחומרנות המסולפות ) מעניקה לו תוכן והתפתחות , ערך ויופי . יש להימנע אפוא מלייחס כוונות , שיפוטים ושאר האנשות לרוח העולם כשלעצמה . מצויים הם בדיאלוג אדם - עולם . אמת דיאלוגית רוחנית זו באה לידי ביטויה המלא באהבה , אשר על כן היא המעניקה משמעות . לא ברציונאליות של החוקים המסודרים ולא בכללים של השואפים להסתדר תימצא אפוא המשמעות , כי אם בא - רציונאלי . שאלת האדם שזורה בשאלת האהבה . האמיתית ובבואותיה . זהו ספר על האהבה .
|
|