פתיחה

עמוד:13

במארג הרחב של השירה הארץ – ישראלית בת זמנם . החיבור הנוכחי נועד לקדם אפשרות כזאת — ללא אשליות שיהיה בה כדי לעורר עניין ציבורי רחב במשורר , שכן הנוסח השירי שפיתח טסלר ברוב דקות מחשבה ושכלול טכני רחוק מרחק של ת " ק פרסה מטעמיה והשגותיה של השירה הישראלית העכשווית . עם זאת אין ההיסטוריון של השירה פטור מן העיסוק בטסלר . תפקידו ומצפונו מחייבים אותו שלא להניח לשירתו להימחק מן הזיכרון הספרותי ההיסטורי . כל הדברים האלה אמורים לא מכוח היענות כזאת או אחרת לאופנת " הקצת הנרדמים " ותביעת עלבונם של הנשכחים , שהיתה אופיינית לביקורת הישראלית בתקופה מסוימת — בעיקר בימים שבהם נאבקה השירה הישראלית החדשה על ההגמוניה הספרותית והתרבותית , ודחתה לשם כך את המסורת הקאנונית של השירה שנכתבה מביאליק ואילך לטובת מסורת " אלטרנטיבית " , שחיזקה את מעמדה היא ) שירת טסלר , מסיבות שעוד תוסברנה , מאוד לא התאימה למגמותיה של אופנת ה " גילוי מחדש " ) — אלא בעיקר משני טעמים אחרים : האחד היסטורי ספרותי והאחר אסתטי שירי . הטעם ההיסטורי : שירת טסלר מציגה את התפתחות המודרניזם בשירה העברית שבין מלחמות העולם באחד מגילוייה העקרוניים והמעניינים ביותר . האור שהיא שופכת על פרשת הדרכים שעליה ניצב אותו מודרניזם — זו שאפשרה בחירה בדרך המודרניסטית ההרמטית , ההופכת את השיר לאובייקט משוכלל ומפואר אך אוטונומי ) אלתרמן אפיין אותו כ " השיר הזר " ) , נתון לעצמו בתוך סבך חוקיו האסתטיים — דרך שהלכו בה מלבד טסלר גם 5 כמה סימנים שהסתמנו לאחרונה מלמדים על כך שאפשרות זאת אינה רחוקה מהתממשות מלאה או חלקית . אחרי מסירת המסה הנוכחית לדפוס נודע למחבר על דבר עבודת דוקטור שנכתבה על שירת טסלר ) בידי חיותה זילברמן ) לפני יותר מעשור , אך לא הגיעה עד כה לרשות הרבים , וכן על הכנות לפרסום שיריו המכונסים של המשורר בעריכתה של זילברמן בהוצאת " קשב לשירה " . ] כשדברים אלה כבר נקבעו בדפוס הופיעה המהדורה החדשה . ראו הערה בעניינה , להלן עמ ' . ] 150

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא