|
|
עמוד:14
תובנות עיקריות לאחר שהצגנו בקצרה את הממצאים העובדתיים לפי פרקי הדוח , נציג כאן את התובנות העיקריות שהעלינו אנו , צוות המחקר , מן הממצאים . ראשית , בהמשך למדידות קודמות , ממצאי מדד הדמוקרטיה של השנה מעידים על עקיבות בעמדות הציבור הישראלי בנושאים רבים , כגון מצב המדינה , המצב האישי , אופי המדינה המצוי והרצוי , ה ( אי - ) אמון במערכת הפוליטית ובפוליטיקאים וחלוקת המשאבים במדינה בין קבוצת הרוב היהודי לקבוצת המיעוט הערבי . ממצא זה , של יציבות בסיסית , עומד בניגוד בולט לרושם הרווח , שהציבור משנה את דעתו חדשים לבקרים על פי כיוון הרוח , ויש לו פן חיובי ופן שלילי . הפן החיובי הוא שדעת הקהל אינה הפכפכה , וכפי שהדוח מראה היא גם קשורה במאפייני רקע ברורים , כמו מיקום עצמי על הרצף חרדי - חילוני ועל הרצף המדיני - ביטחוני ימין – שמאל . הפן השלילי הוא שקשה להזיז את דעת הקהל ממקומה ולשנות את יחסי הכוחות שבה , גם במקרים שטובת הדמוקרטיה הישראלית הייתה יוצאת נשכרת משינוי כזה . אפשר אפוא לומר שהדמוקרטיה הישראלית " תקועה " , לטוב ולרע . גם ההשוואה לאורך השנים על פי המדדים הבינלאומיים מצביעה על יציבות מעמדה של ישראל ב " משפחת העמים " . היציבות היחסית הזאת במהלך השנים ובהשוואה למדינות אחרות נשמרת הן בנקודות החוזק של הדמוקרטיה הישראלית והן בנקודות החולשה שלה . כלומר , גם בהשוואה הבינלאומית מתברר שישראל דורכת במקום . בניסיון להסתכל על העניין קצת אחרת מהסתכלות העבר הוספנו השנה השוואה חדשה – למדינות ה - . OECD בהשוואה לחברות במועדון הדמוקרטי הנכבד הזה מצבה של ישראל טוב הרבה פחות מאשר בהשוואה לכלל מדינות העולם הנבחנות במדדים , אלא שיש לזכור שבכלל הזה נבחנו גם מדינות לא - דמוקרטיות בעליל . ובכל זאת , גם בהשוואה למדינות ה - OECD הופתענו מעט , שכן בניגוד לדיווחים בתקשורת על מקומה של ישראל בתחתית לעומת החברות האחרות בארגון , בפרמטרים שבדקנו התברר לנו שישראל לא תמיד נחשלת , ואף על פי כן , כאמור , מעמדה היחסי אינו מזהיר . וביתר פירוט : ההשוואה הבינלאומית מלמדת שמצבה של ישראל שפיר למדי בתחומים של ההשתתפות הפוליטית , התרבות הפוליטית הדמוקרטית , ואפילו תפקוד הממשלה ושלטון החוק . עם זאת המדדים מראים שיש צורך דחוף ביותר בשיפור בתחום הזכויות והחירויות הדמוקרטיות ( חופש העיתונות , שוויון בזכויות ) . מן המדדים הבינלאומיים עולה כי הזכויות והחירויות הדמוקרטיות הן בלי ספק עקב אכילס של הדמוקרטיה הישראלית . לעתים תכופות מנסרת באוויר השאלה כיצד ייתכן שחרף השערוריות התכופות , חקירות המשטרה , הקושי במציאת דיור במחיר סביר ויוקר המחיה הגבוה אין רואים בישראל בכלל , אפילו לא באופק , גל גדול של מחאה עממית שתרעיד את אמות הספים של המערכת השלטונית , הכלכלית והחברתית . התשובה טמונה , לדעתנו , בראש ובראשונה בכך שהציבור הישראלי , יהודים וערבים , מעריך את מצבה הכללי של ישראל כסביר ואפילו כטוב . ולא זו בלבד אלא שהערכה זו אפילו מתחזקת עם השנים . לפי הממצאים הרוב גם אופטימיים למדי באשר לעתידה של המדינה וסבורים שישראל היא מקום
|
|