|
|
עמוד:11
א . רקע מאגר מידע ( ( data set הוא אוסף של נתונים המאורגנים בתבנית של עמודות ושורות ( כגון טבלה או מערך מטריציוני אחר ) , שבה כל עמודה מייצגת משתנה מסוים וכל שורה מתייחסת לנושא מידע מסוים . בסופו של דבר מאגר המידע כולל ערכים ( או נתונים , data ) המתייחסים לכל אחד מהמשתנים עבור כל אחד מנושאי המידע . הנתון יכול להיות מספרי ( כמו פירוט משקלו של אדם בק " ג ) או מילולי ( כמו השתייכותו האתנית של האדם ) . לעתים יש למונח " מאגר מידע" מובן כללי יותר — תיאור של נתונים המוצגים בטבלאות בנושא מסוים או תיאור אוסף של נתונים שבידי השלטון . השלב הראשון של שיח השקיפות בישראל בא לידי ביטוי בחוק חופש המידע , התשנ " ח - , 1988 בהקמת היחידה לחופש מידע במשרד המשפטים ובמערך הפסיקה שדנה בחוק . שלב זה התמקד בחובה השלטונית למסור מידע לאזרחים , בגבולות החובה הזו ובהטמעתה הארגונית , באיזונים שבין זכות הציבור לדעת ובין זכויות אחרות ( כמו הזכות לפרטיות והזכות לקניין ) ובאיזונים שבין זכות הציבור לדעת ובין אינטרסים ציבוריים ( כמו ביטחון המדינה ויעילות מינהלית ) . בחמש השנים האחרונות מתפתחת בצד חופש המידע מדיניות של ממשל פתוח , שמתקדמת לעבר השלב השני של שיח השקיפות . שלב זה אינו מסתפק בחובה למסור מידע שלטוני בעקבות דרישה אלא מבקש לקדם שקיפות שלטונית יזומה ופרו – אקטיבית . לשם כך שלב זה מתייחס גם לארגון המידע השלטוני באופן שיאפשר את הנגשתו היזומה על ידי השלטון ואת השימוש השניוני בו על ידי מגזרים נוספים בחברה , כלומר הפיכתו למשאב בר – שימוש . גם בשלב זה השקיפות השלטונית מכירה בחשיבות של הנגישות למידע לעצם קיומו של הליך דמוקרטי תקין , ולכן היא דורשת הגנה על זכות הציבור לדעת , פיקוח על מעשי השלטון , לחימה בשחיתות שלטונית והגברת האחריותיות . כך למשל , 1 " מאגרי מידע " מכונים בחוק הגנת הפרטיות , התשמ " א - , 1981 ס " ח 1011 ( להלן : חוק הגנת הפרטיות ) , " סדרות " או " בסיסי נתונים " , ובהחלטת הממשלה שתידון להלן הם מכונים " מאגרי מידע " . בחרנו להשתמש בביטוי " מאגרי מידע " כדי לשמור על הקשר בינו לבין הביטויים " חופש המידע " ו " עידן המידע " . לתפיסתנו , הניתוק בין " נתונים" לבין " מידע " מקשה על אפשרות השיח בין עולמות אלה .
|
|