|
|
עמוד:9
מאגרי המידע הממשלתיים עלולה להתמוסס או , לחלופין , להתבצע באופן לא אחראי שעלול לפגוע בזכות לפרטיות . במחקר זה אנו סוקרות את השיקולים העומדים על הפרק לעניין פרסום יזום של מאגרי מידע ממשלתיים ובוחנות כיצד מדינות אחרות מתמודדות עם הצורך לאזן בינו לבין הגנה על הפרטיות של האזרחים . בסופו של דבר , ובהתאמה למצב המשפטי בישראל , זו הצעתנו : . 1 לתקן את חוק חופש המידע ולהוסיף לו חובה לפרסום יזום של מאגרי מידע שלטוניים . בדרך זו תעוגן בחוק חובת הפרסום היזום , הקבועה כעת רק בהחלטת ממשלה . 1933 כך תוכפף החובה גם לעקרון המידתיות המעוגן ממילא בחוק חופש המידע וגם למנגנון הקיים בחוק לעניין עתירה לבית המשפט . . 2 האחריות והפעולות הנדרשות לשם פרסום יזום של מאגרי מידע ממשלתיים ירוכזו בידי גוף מרכזי אחד כגון רשות התקשוב הממשלתי , נוסף על האחריות הפרטנית המוטלת על כל משרד ממשלתי לפי החלטת ממשלה 1933 כפי שתעוגן בחוק . אלה יהיו תפקידי הגוף המרכזי : א . הגוף המרכזי יפעל להבטיח שמשרדי הממשלה ינקטו פרסום יזום של מאגרי המידע שברשותם , שאינם כוללים מידע מזהה , ויפקח על הפעולות שיינקטו לשם כך . ב . הגוף המרכזי ישמש גורם מייעץ ומנחה למשרדי הממשלה בכל שאלה הנוגעת לחובת הפרסום היזום . ג . הגוף המרכזי יקבע , לאחר היוועצות בגורמים המתאימים מהאקדמיה ומהתעשייה , כללי אצבע למיפוי מהיר של מאגרי המידע שאינם כוללים מידע מזהה . ד . הגוף המרכזי יקבע , לאחר היוועצות בגורמים המתאימים מהאקדמיה ומהתעשייה , כללים מנחים ליישום טכניקות של הת ְממה ( אנונימיזציה ; . ( de - identification הכללים יכללו הנחיות ברורות באשר לשיקולים שיש לשקול בעת היישום של טכניקת ההתממה ובאשר לבחינת יעילותה בהשגת מטרת הפרסום בצד מזעור הפגיעה בפרטיות .
|
|