על העברית של איתמר בן - אב"י

עמוד:12

. 2 השפה העברית שאנו מדברים וכותבים בה היום היא הישג לא פחות מהקמתה של מדינת ישראל , ובכלל , לאליעזר בן - יהודה מגיע מקום של כבוד בעשירייה הפותחת של העם היהודי . ובכל זאת , אני תוהה : הצפה בן - יהודה את גודל הניצחון ? האם הבין איזו יפהפייה נרדמת הוא מנשק ? איזה שד נפלא ופרוע הוא משחרר מתוך המגילות , ההלכות והתפילות ? ולו בא לביקור כזה , ההיה ניחם על התהליך שהוא ועמיתיו לחזון התניעו והעלו על המסלול ? רק ארבעה דורות חלפו , והעברית נעשתה שפה כה חיה ותוססת עד שהורים מתקשים להבין את מה שילדיהם מדברים , ומאידך גיסא , הם יכולים לקרוא עם אותם ילדים עצמם פרקים שנכתבו בה לפני אלפי שנים . אין עוד שפה שיכולה להציג פלא כזה היום . כמי שעוסק בכתיבה , השפה העברית נדמית לי כשידת מגירות גדולה , שאני יכול לדלות ממגירותיה מילים וביטויים מתקופות וממקורות שונים . כמי שמרבה לטייל במדבר , היא נדמית בעיני לקיר של ערוץ , שניכרים בו שכבות של חלוקי נחל גדולים ושכבות של חלוקי נחל קטנים , שכבות של עפר ושכבות של סלעים , סימנים של תולדות : עידנים של גשם ושל יובש , של זרימה ושל פכפוך , של סחיפה ושל הצטברות . כך נשתמרו גם אצלנו שכבות מן המקרא ורבדים מן המשנה וטין שנסחף אלינו משפות זרות ומפולות עפר מן הרחוב ומן הצבא . מן היקבים ומן הגרנות - מהתנ "ך ומהפלמ " ח , מהאנגלית ומהערבית , מהיידיש ומהארמית . " בכף הקלע" עם " למה מי מת " , " קוץ בתחת " עם " סילון ממאיר " , " שפך לאגר " עם " שפוך חמתך " . אבל אל לנו לשגות באשליות . המצב הנוכחי הייחודי של העברית אכן לא קיים בשום שפה אחרת , אבל כבר עתה מתקשים רבים בהבנת רבדיה העתיקים , ובזמן הנראה לעין תתפלג גם היא , כמו הלטינית והיוונית , לשפה קלאסית ולשפה מודרנית . בזמן הנראה לעין לא יוכל הילד הישראלי החילוני לקרוא תנ " ך בעברית , כמו שילד איטלקי לא יכול לקרוא את הוולגטה וילד יווני את תרגום השבעים . כבר עתה נופלות אלוזיות מקראיות רבות על אוזן ערלה . כבר עתה נושרים ניבים עתיקים בצד הדרך , ואלה שנשארו - מקורם לא ברור גם

משכל (ידעות  ספרים)


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר