|
|
עמוד:11
על העברית של איתמר בן - אב "י מאיר שלו . 1 מה היה קורה לו באו אליעזר בן - יהודה ואיתמר בן - אב " י לישראל של היום ? בוודאי היו הולכים לבקר ולהכיר את הצאצאים . את הצאצאים הביולוגיים - הנכדים , הנכדות , הנינים והחימשים , ובמקרה שלהם , גם את הצאצאים התרבותיים - את השפה העברית של הבית ושל הרחוב , של הספר ושל בית הספר , של העיתון , הצבא והשוק . ההיו שמחים ? נחרדים ? סופקים כפיים או טופחים לעצמם על השכם ? בוודאי היו מתחלחלים למשמע ה " שתי שקל " והלעז שעל השלטים המסחריים , ומתפלצים לנוכח התדלדלות אוצר המילים העברי . אבל אני מניח שלפני כל זה היו מתמלאים שמחה על עצם קיומה של העברית בפי כול , למראה ולמשמע השפה , ההוכחה החיה לניצחונם . ובאשר ללעז , צריך להבחין בין שלטים ושמות מסחריים , ובין תהליכים לשוניים נורמליים . מי כבן - יהודה ידע שלא מעט מילים הגיעו אל העברית מן הלעז , ודי אם נזכיר את הסנדל , את המלפפון , את הפרדס , את שמות החודשים של הלוח העברי ועוד ועוד . ובל נשכח שהיה זה איתמר בנו , הילד העברי הראשון , שהגה את הרעיון לכתוב עברית באותיות לטיניות , דבר שבי , באופן כמעט גופני , מעביר חלחלה של ממש . ואני מרשה לעצמי לשער שהיו עולצים למראה ולמשמע החרדים הירושלמים , המדברים עברית כאחרוני החילונים . אבותיהם רדפו את בן - יהודה בשל חזונו ממש , טפלו עליו אשמות שווא ואף גרמו למאסרו בכלא הטורקי - והנה הוא חוגג את ניצחונו בפי צאצאיהם , המפטפטים זה עם זה עברית מודרנית וישראלית למהדרין , כולל השגיאות .
|
|