בפתח הספר

עמוד:13

הוא משתנה שלא ניתן ולא כדאי להתעלם ממנו במחקר של דרכי התקבלותו ועיצובו של הסיפור העברי ועד כמה רב משקלו של אופן השעתוק של הטקסט בעיצובו הספרותי ובדרכי העברתו . הנה ניצבה לפניי דוגמה לכך שאין דין ספר מודפס כדין כתב יד מועתק , ולכן יש להתבונן בכתב יד ובספר מודפס כבשתי תופעות תרבותיות מובחנות . לפיכך יצאתי ולמדתי על עולמו של הדפוס העברי והספר העברי , ומכאן ואילך התחלתי להתבונן באופן שונה גם על הסיפור העברי . מפני שכשהמשתנה של הדפוס נלקח בחשבון , נוצר גם הצורך לבחון חיבורים מודפסים כמכלול שלם הנתון בין שתי כריכות , בעוד שלעיתים קרובות מוקדשת תשומת הלב לסיפור הבודד בתוך המכלול . כך נולד ספר זה . בפרק הראשון של הספר אדון במקומו של חיבור המעשיות והמדרשות וההגדות על רקע זמנו ותקופתו . אתאר את מאפייני הסיפורים מבחינה ז ' אנרית , פואטית ותימטית . אתאר את מצב המחקר שהוקדש לקובץ כמכלול , שהוא דל יחסית , ואת המחקרים שנוגעים לכמה מסיפוריו באופן פרטני עד ימינו , כל זאת על רקע המטרה שהוצבה לנוכח ספר זה , להתייחס לטכנולוגיית הדפוס כגורם מעצב בחקר תולדותיו של הסיפור העברי ואוסף הסיפורים העברי , ולכן אתאר את קובץ סיפורי חיבור המעשיות והמדרשות וההגדות כתוצר של שוק ספרים פורח המונע מתוך שיקולי סחר וקשוב לדרישותיו של קהל קוראים הולך וגדל המעוניין בספרות פנאי המונעת מתוך תפישת עולם אמונית . בפרק השני אדון בארבע מהדורות הדפוס האיטלקיות של חיבור המעשיות והמדרשות וההגדות . אתאר את בתי הדפוס ואת הידוע על המדפיסים , וכן אתאר כל מהדורה לעצמה מבחינה תוכנית וצורנית . כמו כן אתאר העתקות לכתב יד של הדפוסים הראשונים שנעשו במהלך המאות השבע - עשרה עד התשע - עשרה , ואת תופעת ההדפסה המחודשת של האנתולוגיה במאה התשע - עשרה בבתי הדפוס היהודיים בכלכותא ובגדד . בפרק השלישי תובא מהדורת הטקסט של חיבור המעשיות והמדרשות וההגדות על פי דפוס פירארה שי " ד ( . ( 1554 הסיפורים יובאו לפי סדרם המקורי , ותוך הוספת מראי מקום לפסוקי מקרא המשובצים בהם , כל זאת כדי לסייע בידו של הקורא לקרוא את הסיפור באופן המלא והשלם ביותר ולהתרשם מהרכב האנתולוגיה ואופיה .

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר