|
|
עמוד:14
מדוע מסוגל השכל האנושי להגיע רק להבנה חלקית ומוגבלת של המטפיזיקה ? הבסיס לטיעוניו של הרמב " ם מחזיר אותנו אל הראשונה מבין שתי המשמעויות של “ חומר " ו " צורה " שבכותר ספר זה : טבעו של החומר או הגוף של האדם כמכשול בפני מימוש שלמות צורתו , או שכלו . השגת שלמות שכלית , או הוצאה מלאה אל הפועל של השכל , צריכה לקיים שני תנאים . היא דורשת ( 1 ) ידיעה שלמה של המושכלות ( מושאי השכל ) ושל המדעים , לרבות פיזיקה ( תת - ירחית ) , קוסמולוגיה ומטפיזיקה , וכן ( 2 ) עיסוק רצוף ומתמיד בפעולה או בפעילות של השגה שכלית של המושכלות והאמתות ועיון בהם . הרמב "ם מכריז שוב ושוב כי זו היא השלמות האנושית האידאלית האמתית . אך אולי השאלה השנויה ביותר במחלוקת במחקר העכשווי של מוה " נ היא האם הוא גם חשב שאידאל זה ניתן למימוש אנושי ? בוויכוח זה מתנצחים שני מחנות . את הגורסים שהרמב " ם סבר שיש בכוחו של האדם להשיג ידיעה מטפיזית , אם לא של כל הנושאים הרי של מקצתם , אכנה , בהשראת קאנט , פרשנים “ דוגמטיים" של מוה " נ . את המערערים על הנחה זו אכנה פרשנים “ ספקניים " . לפי הפירוש הספקני החומר או הגוף האנושי על צרכיו , תשוקותיו וכשריו ( כגון הדמיון ) , “ הוא חציצה גדולה [ קאפח : " מסך גדול " ] ( המונעת את ) השגת הנבדל [ מן החומר ] כפי שהוא " ( ג : ט : . ( 447 יתר על כן , יש שני אופנים שבהם החומר או הגוף הוא בגדר חציצה ( מסך ) : החומר עלול להפר את הריכוז ואת רצף העיון במדע האלוהי , או שהוא עלול למנוע ייצוג ( אמתי ) ובכך למנוע ידיעה של האלוהות . ראשית , החומר מונע ריכוז עקב דרישותיו לסיפוק הצרכים והתשוקות של גוף האדם . כשדרישות אלה מוגזמות החומר גם מביא לידי קלקול מוסרי . אלא שגם כאשר הדרישות הללו הן מינימליות , כל הטיה של תשומת הלב לצרכים הבסיסיים מהווה מכשול בפני הריכוז המוחלט שתובעת השלמות השכלית . שנית , החומר שבאדם ובמיוחד הדמיון שלו , שהוא כושר גופני לשימור , הפעלה , או הרכבה של דימויי חושים , מפריע לייצוג ולהשגה הנאותים של הצורות הטהורות ( לרבות השכלים הנבדלים ) ושל האמתות . משני מכשולים אלה גוזר הרמב " ם שתי מסקנות “ ספקניות " : ( א ) ביחס לטענות מסוימות , במיוחד טענות בקוסמולוגיה אך גם במטפיזיקה , ישנן מגבלות ליכולת השכל האנושי להבינן הבנה מדעית . ( ב ) ביחס לאמתות אחרות , במיוחד אמתות הנוגעות לאל , עולות אנטינומיות שבעטיין בלתי - אפשרית ידיעתן המדעית . השקפתי שלי , אם לגלות את קלפיי , מצדדת נחרצות בפרשנות הספקנית . אך יורשה לי להדגיש שתי הסתייגויות מראש . ראשית , הביקורת הספקנית של 4 הלוקוס קלסיקוס של הדיון העכשווי בדעותיו של הרמב " ם לגבי המגבלות על ידיעת האדם את המטפיזיקה הוא פינס , 1979 שבתורו גרר ספרות ענפה , רובה מתנגדת - לרבות אלטמן ; 1987 דוידסון ; 2011 , 1993 - 1992 היימן ; 1989 עברי ; 1998 קוגן ; 1989 קרמר ; 1989 והרוי ז . 1997 א .
|
|