|
|
עמוד:12
הרמב " ם נוקט דימויים שונים בתיאור החוויה האינטלקטואלית של החוקר שעה שהוא עוסק במטפיזיקה : משיכת חבל של מבוכה , הבזקים דמויי ברק , סנוור . ברם המשל , סבור הוא , הוא הצורה הראשונית שבאמצעותה הקדמונים , חז " ל והפילוסופים היוונים , ביטאו במילים את ידיעתם החלקית . כוונתו של הרמב " ם ב " משל " ( מת ' ל ) ספציפית ביותר ומיוחדת במינה . המונח הערבי עשוי לציין “ דימוי " , “ דוגמה " , “ השוואה " ועוד . המשל הרמב " מי איננו בהכרח סיפור בעל מוסר השכל דתי או מוסרי , כפי שתכופות מובנת מילה זו כיום , אשר ברגיל ניתן לביטוי כפשוטו , בלשון מפורשת ודיסקורסיבית . הוא כלל אינו דומה למשלים בברית החדשה , או לפרשנות האלגורית הרומית , אף שיש המתרגמים מת ' ל או משל : “ אלגוריה " . כפי שנראה , בעיני הרמב " ם משל הוא כל טקסט רב משמעי באורח שיטתי , שהוא בעל שלושה סוגי או “ רובדי " משמעות המובחנים זה מזה בסוג תוכניהם , ושהמבנה שלהם כפוף לאילוצים קוגניטיביים מסוימים . ואין הכרח שיהיו לו תכונות ספרותיות אחרות כלשהן שאותן רגילים לייחס למשלים . הרמב " ם רואה עצמו שייך למסורת פילוסופית שמתחילה במשה רבנו ונמשכת בנביאים ובחכמים יוצריהם של המדרשים והאגדות ( ח " א : פתיחה : . ( 12 ה " מורה " איננו המורה הראשון . המורה הראשון היה “ אותו ספר המנחה את כל המבקש - הנחיה אל האמת והנקרא לפיכך תורה " ( ג : . ( 464 : 13 במשחק מילים סביב השורש יר " ה , הקושר בין “ מורה " - התרגום לעברית של דלאלה ' – ו " תורה " , מודיע לנו הרמב " ם כי מוה " נ שלו הוא למעשה התורה השנייה ואילו התורה היא מוה "נ הראשון . כל המחברים במסורת הזאת נוקטים את אותן תחבולות ספרותיות , החל 1 אין לזהות את תפישת המשל של הרמב " ם עם סוג של שפה פיגורטיבית או פרשנות , וזאת מטעמים המפורטים בפרק , 2 אם כי לעתים הוא נוקט את המילה מת ' ל בצורה קרובה לדימוי . ( ראו : ג : ב : ; 430 א : מט : ; 112 ג : ז : . ( 440 המילה “ משל " בעברית לפי חוקרים רבים קשורה למושג הדמיות . בתנ " ך נראה כי המילה “ משל " מציינת כל שימוש מיוחד בשפה : מטפורות , דימויים , משלים ואלגוריות . אצל חז " ל המילה מקבלת משמעות ספציפית של צורה נרטיבית ; ראו : שטרן ד . . 1991 להלן אני טוען שהשימוש של הרמב " ם במת ' ל על תרגומיו השונים אינו מצטמצם לנרטיבים . ב - א : יז , בהתייחס לאפלטון ופילוסופים קדומים , הרמב " ם מסווג את החידה ( לגז ) יחד עם דימויים והשוואות . בשנים האחרונות הופיע נחשול של מחקרים על שימושו של הרמב " ם ב - מת ' ל . ( ראה שטראוס ; 1952 רוזנברג 1981 א , ; 1995 קליין ברסלבי ; 1996 דיאמונד 2002 ב ; לורברבוים י . 2009 , 2003 א , 2009 ב ; כהן מרדכי . 2003 2 השווה תיאורו של הרמב " ם את התורה כ " ספר שהוא הנחיה לראשונים ואחרונים " ( א : ב : (; 33 מוה " נ ע ' 464 הערה ; 38 קליין ברסלבי ; 53 - 52 א 1986 גולדמן 1996 א . ראוי לציין כי המונח הערבי ל " מורה " כאן הוא ( אל האדי ) ולא דלאלה ' . בחירת הרמב " ם בכותרת “ משנה תורה " עבור הקודקס ההלכתי שלו מקבלת משמעות נוספת נוכח הרמז הגלום בכך שהקודקס מתייחס למוה " נ כיחס שבין ספר דברים , משנה התורה המקורי , לארבעת החומשים הראשונים .
|
|