פירוש

עמוד:255

שלכם הוא , שנאמר ' שובו אלי ואשובה אליכם אמר ה ' צבאות' ( מלאכי ג , ז ) . אמרה לפניו : ריבונו של עולם , שלך הוא שנאמר ' שובנו ( = השיבנו ) אלוהי ישענו ' ( תהילים פה , ה ) " , והמדרש חותם בפסוקנו ללמדנו כי כך ראוי לדעתו שיהיה . במקורות אחרים מוצגת תמונה הפוכה ומודגשת דווקא חובת האדם לעשות את הצעד הראשון , ורק אז יזכה בסיוע ממרומים , בבחינת : " בא ליטהר - מסייעין אותו " ( יומא לח ע " ב ) , וכן " אדם מקדש עצמו מעט - מקדשין אותו הרבה " ( שם ) . התלמוד מסכם עניין זה בקביעה כי " בדרך שאדם רוצה לילך - בה מוליכין אותו " ( מכות י ע " ב ) . וראוי להעיר כי בנוסחי תפילה ארצישראליים ( שמקורם מן המחצית השנייה של האלף הראשון ) היווה פסוקנו את הברכה החמישית של תפילת שמונה עשרה , ואליו נתוספה חתימת הברכה : " ברוך אתה ה ' הרוצה בתשובה " . בנוסחי תפילה שעוצבו בבבל ( וכך הנוהג היום ) הניסוח עד לחתימת הברכה הוא אחר : " השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך והחזירנו בתשובה שלמה לפניך " , אך גם כאן התביעה היא שממרומים יעשה הצעד הראשון . חדש וחידוש הפועל חד " ש בלשון מקרא מביע החזרה של עטרה ליושנה , כגון : " ובנו חורבות עולם שוממות ראשונים יקוממו וחידשו ערי חורב שוממות דור ודור " ( ישעיה סא , ד ) . ולפיכך אפילו דברי המשורר : " לב טהור ברא לי אלוהים ורוח נכון חדש בקרבי " ( תהילים נא , יב ) מכוונים כפי הנראה אל החזרת מצב לקדמותו . לעומת זאת תואר השם " חדש " בלשון המקרא הוא הפך ישן , כגון : " וישן מפני חדש תוציאו " ( ויקרא כו , י ) , משהו שטרם היה או שטרם השתמשו בו , לדוגמא : " בית חדש " ( דברים כב , ח ) , " עגלה חדשה " ( שמואל - ב ו , ג ) , ואפילו " שמים חדשים וארץ חדשה " ( ישעיה סה , יז ) . גם שם העצם " חדשות " מכוון אל דברים שטרם היו וטרם נודעו , כגון : " השמעתיך חדשות מעתה ונצורות ולא ידעתם " ( שם מח , ו ) . גם בלשון חז " ל משמש הפועל חד " ש בבניין פיעל לציון דבר מה שטרם היה בעבר : " אמר ר ' יהושע דבר חדש חידשו סופרים" ( כלים יג , ז ) , וזו אף משמעות " חידוש " , כשאלתו של ר ' יהושע את תלמידיו שבאו לבקרו : " מה חידוש היה לכם בבית המדרש היום ... [ שהרי ] אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש " ( תוספתא סוטה ז , ט ) . בלשוננו החדשה אנו מרבים לדבר על חידושי לשון , חידושי אופנה , חידושי מדע וכיוצא באלה . והמחדש חידושים הוא חדשן , וחידוש שנוצר ממש בזה הרגע הוא חדשדש . יהודה עמיחי ופסוקנו בשירו " אכסניית נוער " מקונן המשורר יהודה עמיחי ( – 1924 2000 ) על כך שגם מוקד הפעילות הדתית , הכותל , וגם אחד ממוקדי פעילותם של בני הנוער , אכסניית הנוער , " סגורים בפניי לעד " , וזאת בשל גילו מכאן ובשל דעתו על האל והדת מכאן . למפגש זה עם הדת העתיקה והנעורים התוססים מצטרף בשירו של עמיחי פסוקנו : " לא נכנסתי ( = לאכסניית הנוער ) אבל שמעתי מבית כנסת / שירה מיואשת ' חדש ימינו כקדם ' / אלה חושבים על בית מקדשם ואני על גופי " . עמיחי עוקר אפוא את הפסוק מהקשרו הלאומי - ההיסטורי ומיישם אותו על בקשתו האישית של " אדם מזקין " , כפי שהוא מתאר את עצמו באותו שיר . כרטיס ברכה לשנה החדשה , מעוטר באיור חוף אילת ( ערב ראש השנה תש " י ) . כחצי שנה לאחר שחרור העיר במלחמת העצמאות , מבטא הכרטיס תקוה להשבת עטרתה של אילת , היא עציון גבר מימי שלמה המלך , ליושנה .

משכל (ידעות  ספרים)


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר