|
|
עמוד:254
חלק חמישי / פסוקים כא - כב בקשה מן האלוהים שישיב את המקוננים אליו , יחדש את תפארת עברם , ואילו הם יחזרו בתשובה פרק ה פסוק כא ה ֲשיבנוּ ה׳ אליך ונשׁוּבה ( ונשוב ) חדשׁ ימינוּ כקדם : לאחר שבפסוק הקודם ביטאו המקוננים את תקוותם וציפייתם מן האלוהים על דרך השלילה ( "למה לנצח תשכחנו " ) , הרי שעתה יביעו את משאלתם על דרך החיוב . ( על קריאת פסוק זה שנית בשעת קריאת המגילה בציבור ראו בפירוש הפסוק הבא . ) " השיבנו " הריהי בקשה מן האלוהים שיסייע למתפללים לחזור אליו בתשובה , והריהם מבטיחים מצדם שאכן יעשו כן ( " ונשובה " ) , והשוו אל דברים דומים שאומר ירמיהו : " השיבני ואשובה כי אתה ה ' אלוהיי" ( לא , יח ) . לשון " ונשובה " מביעה חזרה בתשובה גם לעיל ג , מ : " נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד ה '" , והתרגום הארמי לפסוקנו אכן מבהיר : " ונשובה בתשובה שלמה " . הקריאה " חדש ימינו כקדם " מתקשרת אל קריאתם של המקוננים בפסוק הקודם , שגם בה נזכרה אותה תקופת זמן , הימים : " למה ... תעזבנו לאורך ימים " . יש בקריאה זו ביטוי לציפייתם להיפוך במצבם : כנגד סבלם בעבר לאורך ימים , מצפים הם עתה לשובם של ימי הזוהר של העבר , לימים שבהם שררה הרמוניה בין האלוהים ועמו . השורש חד " ש בפיעל משמעו במקרא חזרה אל מצב ראשוני , וראו לדוגמא : " וכשמוע אסא הדברים האלה ... ויחדש את מזבח ה ' אשר לפני אולם ה '" ( דברי הימים - ב טו , ח ) , היינו שיקם אותו , השיב לו את מראהו כבראשונה . המילה " כקדם " מופיעה במקרא רק כאן ובדברי ירמיה : " והיו בניו ( = של יעקב ) כקדם ועדתו לפניי תיכון" ( ל , כ ) , ופירושה כמו " כימי קדם " , כגון דברי הנביא : " עורי עורי לבשי עוז זרוע ה ' עורי כימי קדם דורות עולמים " ( ישעיה נא , ט ) , הרומזים אל תקופות קדומות בתולדות העולם . והשוו לביטוי דומה : " זכרה ירושלים ימי עוניה ומרודיה כל מחמדיה אשר היו מימי קדם " ( לעיל א , ז ) . מדרש איכה רבה מציע כמה תשובות לשאלה מה הם אותם " ימי קדם " שהמקוננים מבקשים לשוב אליהם : ימי אדם הראשון בגן העדן , תקופת הזוהר של המלך שלמה , ולמרבה ההפתעה גם תקופת הנדודים במדבר ( כנראה על יסוד דברי הנביא : " זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותייך לכתך אחרי במדבר " [ ירמיה ב , ב ]) או הימים קודם לדור אנוש שהוא , על פי המדרשים , הדור הראשון שהחל בעבודה זרה , כיוון שנאמר בו : " אז הוחל ( = מלשון חילול ) לקרוא בשם ה '" ( בראשית ד , כו ) . השב והמשיב - מי ראשון ? במדרש איכה רבה לפסוק מתקיים דיון בין האלוהים לבין כנסת ישראל , וכך הוא מתנהל : " אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא : ריבונו של עולם , שלך הוא ( = עליך לפתוח בתהליך ההתקרבות בין העם לאלוהיו ) ' השיבנו ה ' אליך ונשובה ' . אמר להם :
|
|