|
|
עמוד:249
שומרון לשעלים לכל העם אשר ברגליי " ( מלכים - א כ , י ) ומסביר רש " י : ' " אם ישפוק ' - אם יש די , ' לשעלים ' - לשון מדרך כף רגל וכן ' במשעול הכרמים ' ( במדבר כב , כד ) " , ואכן נראה כי משעול הוא נתיב לא רחב הנועד בעיקר להליכה , היינו " שביל " ( כדברי בעל לקח טוב לפסוק ) . למה צחק ר ' עקיבא ? בספרי דברים ( מג ) מסופר על שני אירועים שבהם נטלו חלק גדולי ישראל בימים שלאחר החורבן , במעבר בין המאה הראשונה לספירה לשנייה : " וכבר היו רבן גמליאל ור ' יהושע ור ' אלעזר בן עזריה ור ' עקיבה נכנסים לרומי . שמעו קול המיה של מדינה מפיטיוליס ( = היא העיר Puteoli ששימשה כעיר נמל לרומא ) עד מאה ועשרים מיל . התחילו הם בוכים ור ' עקיבה מצחק . אמרו לו : ' עקיבה , מפני מה אנו בוכים ואתה מצחק ? ' אמר להם : ' אתם למה בכיתם ? ' אמרו לו : ' ולא נבכה שהגויים עובדי עבודה זרה מזבחים לאלילים ומשתחוים לעצבים ( = אלילים ) יושבים בטח שלוה ושאנן ובית הדום רגליו של אלוהינו היה לשריפת אש ומדור לחיות השדה ? ' אמר להם : ' אף אני לכך צחקתי . אם כך נתן למכעיסיו ( = היא מלכות רומי ) - קל וחומר לעושי רצונו '" , שיזכו בוודאי לשמחה כפולה ומכופלת . ובהמשך מסופר : " שוב פעם אחת היו עולים לירושלים . הגיעו לצופים ( = הר הצופים ) קרעו בגדיהם ( = כדין מי שרואה את המקדש בחורבנו ) . הגיעו להר הבית וראו שועל יוצא מבית קודש הקודשים . התחילו הם בוכים ור ' עקיבה מצחק . אמרו לו : ' עקיבה , לעולם אתה מתמיה , שאנו בוכים ואתה מצחק ' . אמר להם : ' ואתם למה בכיתם ? ' אמרו לו : ' לא נבכה על מקום שכתוב בו " והזר הקרב יומת " ( במדבר א , נא )? הרי שועל יוצא מתוכו ! עלינו נתקיים " על זה היה דוה לבנו על הר ציון ששמם שועלים הילכו בו "' . אמר להם : ' אף אני לכך צחקתי '" . והולך ר ' עקיבא ומבהיר לחבריו מדוע צחק וזאת על יסוד דרשנות מפליגה של דברי ישעיהו ( ח , ב ) המזכיר בנשימה אחת " את אוריה הכהן ואת זכריהו בן יברכיהו " . לשיטת ר ' עקיבא , נבואתו של מיכה ( ג , יב ) , " ציון שדה תחרש וירושלים עיין תהיה והר הבית לבמות יער " - המצוטטת בספר ירמיהו ( כו , יח ) בסמוך להזכרת נביא בשם אוריהו בן שמעיהו ( שם , פסוק כ ) - היא גם נבואתו של אוריה ( ו ) הכהן הנזכר בדברי ישעיהו . ועוד : " זכריהו בן יברכיהו " הנזכר בידי ישעיהו הוא , לפי ר ' עקיבא , הנביא זכריה בן ברכיה מנביאי תרי עשר , שניבא והבטיח כי " עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ... ורחובות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחובותיה " ( ח , ד - ה ) . ( ואין צריך לומר שהקושי הכרונולוגי העולה משתי קביעות אלו ניכר לעין . ) וממשיך ר' עקיבא ושואל : " וכי מה ענין אוריה אצל זכריה ? " , כלומר מה הקשר בין השניים ? ותשובתו : " אמר המקום ... אם קיימים ( = יתקיימו ) דברי אוריה - קיימים דברי זכריה , ואם בטלו דברי אוריה - בטלים דברי זכריה " , ומוסיף ר ' עקיבא ואומר : " שמחתי שנתקיימו דברי אוריה , לסוף שדברי זכריה עתידים לבוא " . על כך אומרים לו חבריו : " עקיבה , ניחמתנו " . " הכותל המערבי " ( , ( 1955 בתוך : הגדה של פסח מעשה ידי זאב רבן ( , ( 1970 - 1890 צייר וגרפיקאי ישראלי , מאבות האמנות הארצישראלית . מימין מצוירת דמותו של הנביא ירמיהו ומשמאל דמות המשיח .
|
|