|
|
עמוד:247
כשאין כל כוחותיה עימה ( ויקרא כ , יח ) ו " ערש דווי " היא המיטה עליה שוכב החולה ( תהילים מא , ד ) . הצירוף " דאבון נפש " בא בתקבולת אל " כליון עיניים " ( דברים כח , סה ) - שניהם עניינים של חולשה וכליה . לעיל ( א , יג ) נצבו במקביל השורשים שמ " ם ( = יב " ש ) ודו " ה : " נתנני שוממה כל היום דוה " , אך גם השורש דא " ב מבטא לעיתים עניין זה של יובש , כגון : " והיתה נפשם כגן רוה ולא יוסיפו לדאבה עוד" ( ירמיה לא , יב ) , כלומר : גרונם ( על משמעות זו של " נפש " ראו לעיל , עמוד 230 ) יהיה מושקה היטב ולא ימשיך לסבול מיובש של צמאון , וכן : " כי הרוויתי נפש עיפה ( = צמאה ) וכל נפש דאבה מילאתי " ( שם , פסוק כה ) . עם הזמן עברו הביטויים " דאבה " ו " ערש דווי " תהליכים מנוגדים : הרחבה וצמצום . הביטוי " ערש דווי " הצטמצם לתיאור המיטה שנראה כי השוכב עליה לא יקום מחוליו , ואילו תיבת " דאבה" שבפסוק מספר ירמיה הרחיבה את משמעותה והתפרשה כעניין של יגון וצער בכלל , ומכאן נוסח ברכת הניחומים של יהודי אשכנז : " המקום ינחם אותך בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיף לדאבה עוד " . בדומה זכה למשמעות זו הביטוי " דאבון נפש " , וכעת " לדאבוני " פירושו פשוט : לצערי ( הרב ) . עיניים וחושך החשכת העיניים נזכרת במקרא פעם נוספת , והפעם כקללה , כתפילתו של משורר התהילים בדברו על אויביו : " תחשכנה עיניהם מראות ומותניהם תמיד המעד " ( סט , כד ) . נראה כי גם תיאור הזיקנה בספר קהלת , " וחשכו הרואות בארובות " ( יב , ג ) עניינו בהחשכת העיניים ( כקביעת מדרש תנחומא [ מהדורת בובר ] חיי שרה , ז ) . עם זאת , בספרות חז " ל נזכרות עיניים שחשכו פעמים רבות , הן ככינוי לעיוור ( כגון : " כהן שחשך מאור עיניו " - ספרא , תזריע , נגעים ב ) והן כתיאור לסבל וייסורים . כך , למשל , האמור בפסיקתא רבתי ( פיסקא לז ) כחלק מדבריהם של אבות האומה אל המשיח , לעתיד לבוא , דברים הספוגים ברמיזות למגילת איכה : " סבלת עוונות בנינו ... והיית שחוק ולעג באומות העולם ... וצפד עורך על עצמך וגופך יבש היה כעץ ועיניך חשכו מצום וכוחך יבש כחרס " . התלמוד גם מספר כי ר ' חייא נהג להוסיף ברוח פסוקנו , בסוף תפילת הקבע היומית שלו , את הבקשה : " יהי רצון מלפניך ה ' אלוהינו שתהא תורתך אומנותנו , ואל ידוה לבנו ואל יחשכו עינינו " ( ברכות טז ע " ב ) . קשר בין עיניים וחשיכה בא בספרות האגדה פעמים רבות תוך עיסוק בהתגלות האלוהים אל אברהם בברית בין הבתרים , שבה נאמר : " והנה אימה חשיכה גדולה נופלת עליו " ( בראשית טו , יב ) . ריבוי המילים שבפסוק נדרש כהודעה על ארבע המלכויות שישעבדו את ישראל : בבל , פרס - מדי , יוון ורומי , כאשר " חשיכה זו יוון , שהחשיכה עיני ישראל בגזירותיה " , או , לדעה אחרת , " חשיכה זו מדי שהחשיכה עיני ישראל בצום ותענית " ( בראשית רבה מד , יב ) . בין כך ובין כך המלכות הראשונה היא לכל הדעות תמיד בבל , מחריבת הבית הראשון , והרביעית היא דרך קבע רומי , מחריבת הבית השני , שלנפילתה מצפה המדרש . " חושך בעיניים " נעשה גם לניב עממי בלשוננו , ומקורו ביידיש : " פינצטער איז מיר געווארן אין די אויגן " ( = נהיה לי חושך בעיניים , כלומר : רע ומר לי ) . איור מעשה ידי הקריקטוריסט הישראלי יוסף רוס ( , ( 1991 - 1911 שקישט את עמוד העיתון " הצופה " ביום תשעה באב תש " ט .
|
|