|
|
עמוד:245
אבוי " שואל בעל ספר משלי ( כג , כט ) , והריהו משיב : " למאחרים על היין " ( שם , פסוק ל ) , כלומר לאנשים השוהים זמן רב בבית המשתה . אחיות אחרות לתיבת " אוי " במקרא הן " אהה " ולעיתים אף " הוי " או " אללי " . הפסוק מספר משלי הוא הבסיס לביטוי השכיח " אוי ואבוי" המתועד רק מספרות ימי הביניים ואילך , כגון בדברי ר ' אברהם סבע ( , ( 1508 - 1440 ממגורשי ספרד ופורטוגל , המספר כי את פירושו על מסכת אבות צריך היה להשאיר בפורטוגל כאשר נמלט ממנה אל איטליה : " ואוי ואבוי כי מרגלית טובה היתה בידי ונאבדה ממני בפורטוגאל בעוונותיי " ( צרור המור לפרשת חיי שרה ) . כיוון ש " אוי " היא פעמים רבות מילת אנחה ( וקרוב לה הביטוי " אוי ויי " , שמקורו באשכנז ) ראוי להזכיר סיפור המובא בתלמוד הבבלי ושעניינו חורבן ירושלים ( כתובות סב ע " א ) : " מעשה ביהודי ובעובד כוכבים שהיו הולכים יחד בדרך , ולא עלה בידו של עובד הכוכבים להשיג את היהודי . הזכיר לו את חורבן בית המקדש , נאנק ונאנח , ואף כך לא עלה בידו של עובד הכוכבים להשיגו . אמר לו : ' האם לא אמרתם כי אנחה שוברת חצי גופו של אדם ? ' אמר לו : ' דבר זה נכון לגבי עניין חדש , אבל עניין זה שכבר חזרנו ודשנו בו ( = החורבן ) - לא , וכפי שאומרים האנשים : אישה שכבר קברה בנים מבניה איננה נבהלת ממותו של בן נוסף '" ( תרגום חופשי מן הארמית ) . ללמדך כי עם הזמן דוהה הזיכרון ואיננו חריף דיו כדי לגרום סבל נורא לעוסקים בו . שימוש כאוב בצירוף " אוי ואבוי " עשה המשורר שאול טשרניחובסקי בבלדה " בת הרב " , שרקעה ההיסטורי הוא גזירות ת " ח ות " ט ( ראו לעיל , עמוד . ( 53 שם מבכה האם את גורלה של הבת , אשר אביר נוצרי חשק בה והיא מבקשת להשיב לו כאהבתו . וכך אומרת לה האם : " בתי בתי אוי ואבוי , אוי לי ולך אבוי , יואר ( = יקולל ) היום ראה אותך , אותו אביר הגוי " . וסופה של הבלדה באם המנבאת את העלאת הבת על המוקד בידי האויב , בשעה שהאביר יביט בשוויון נפש במותה . ממנהגי תשעה באב על פי מסכת סופרים ( יח , ט ) הקורא את מגילת איכה בתשעה באב אומר תחילה " ברוך דיין האמת " , היא הברכה שמברכים על כל שמועה רעה ( ברכות ט , ב ) . וממשיכה המסכת ומתארת מנהגי אבלות נוספים , חלקם בלתי מוכרים ממקומות אחרים , אך ידועים כמנהגי אבלות על אובדן בן משפחה : " יש שמניחין את התורה על הקרקע באצטלית ( = בגד ) שחורה , ואומרין ' נפלה עטרת ראשנו ' , וקורעין ומספידין כאדם שמתו מוטל לפניו ; ויש שמשנין את מקומן ( = המקום הקבוע בבית הכנסת ) , ויש שיורדין מספסליהן למטה ( = לקרקע ) , וכולם מתפלשין באפר . ואין אומרין ' שלום ' זה לזה כל הלילה וכל היום , עד שישלימו העם קינותיהן " . " נשב בדד ונבכה" בין הקינות לליל תשעה באב במנהג אשכנז מצויה קינה בעלת מבנה פשוט , בת עשרים ושתיים שורות , שבראשה : " אוי נא לנו כי חטאנו / נשב בדד ונבכה / על אלה אבכה " . בעקבות משפט פתיחה זה הולך המקונן ומונה ( בסדר הא " ב ) גורמים שונים שבגלל חורבנם ואובדנם אכן ראוי לבכות , כגון : " על ארמון כי נוטש / על בית כי נשרף " , וכן בהמשך : " על מלכים כי נמאסו / על נדיבים כי פסו " וכן הלאה . בעקבות כל אות ואות מגיע הפזמון " נשב בדד ונבכה " או " על אלה אבכה " . - OY / YO פסל אלומיניום צבוע ( , ( 2011 מעשה ידי דבורה קאסס ( ילידת ארצות הברית , . ( 1952 הפסל ניצב ליד גשר ברוקלין , והוא בא לתת ביטוי לחיבור התרבותי שבין הקהילה היהודית של העיר ( המאופיינת במילת האנחה " אוי " ) לבין קהילת דוברי הספרדית והסלנג העירוני של ברוקלין ( " יו " ) .
|
|