|
|
עמוד:241
של חיבור מיסטי קדום העוסק בניסיון לקבוע את מידות חלקי גופו של האלוהים במונחים של אמות ופרסאות . ואם כבר עסקינן בעולמות העליונים ראוי להצביע גם על שערים שונים שדרכם מגיע שפע אלוהי אל בני אדם , כגון האמור על משה רבנו ש " חמשת אלפים שערי חכמה נפתחו למשה בסיני כנגד ה ' חומשי תורה , וח ' אלפים שערי בינה כנגד ח ' [ ספרי ] נביאים , וי " א אלפים שערי דעת כנגד י " א [ ספרי ] כתובים " ( בראשית רבתי , עמוד . ( 8 השיעור הוא גם יחידת זמן המוקדשת ללימוד קבוע , כגון דברי הרב יחזקאל סג " ל לנדא ( פראג , , ( 1793 - 1713 מגדולי פוסקי ההלכה במאות האחרונות , המוכר בעיקר בזכות ספרו " הנודע ביהודה " : " שאני פנוי מהגדת שיעור לבני הישיבה " ( יורה דעה ס , ע ) , ובדורותינו גם כינוי ליחידת זמן קצובה באורכה במסגרות לימודיות , ומתיבה זו נגזרו גם " שיעורי הבית " החביבים על התלמידים . נגינה ושחוק כשם שתיבת " נגינה " יכולה לבטא הן השמעת קולות מתוך שמחה ושירה ( כבפסוקנו ) והן אמירת דברי לעג ( כפי שהוא לעיל ג , יד ) - כך הוא גם דינו של השורש שח " ק . יש והוא נרדף ללעג : " הייתי לשחוק כל היום כלה לועג לי " ( ירמיה כ , ז ) , ויש שעניינו ביטוי לשמחה בהקשר מוסיקלי : " ודוד וכל בית ישראל משחקים לפני ה' בכל עצי ברושים ( = כנראה סוג של כלי נגינה ) ובכינורות ובנבלים ובתופים ובמנענעים ובצלצלים " ( שמואל - ב ו , ה ) . המדרש העוסק בפסוק זה יודע לספר כי במעמד זה היו " הלוויים מנגנין וכל ישראל משחקין " ( במדבר רבה ד , כ ) , נגינה ושחוק גם יחד ושתי המילים האלו לחיוב . גם צח " ק , מקבילו הפונטי של השורש שח " ק , נושא את שתי המשמעויות . ללעג ראו את דברי אשת פוטיפר על בעלה ש "הביא לנו איש עברי לצחק בנו " ( בראשית לט , יד ) , ולביטוי של גיל ראו את האמור במעשה העגל על העם שלאחר שאכלו ושתו " ויקומו לצחק " ( שמות לב , ו ) , ומתרגם אונקלוס : " וקמו לחייכא " היינו לשמוח ולצחוק . על כן כשאומר משה הניצב על הר סיני כי " קול ענות אנכי שומע " ( שם , פסוק יח ) , כוונתו לומר כי הוא שומע קול שירה ונגינה , על דרך : " ותענינה הנשים המשחקות (!) ותאמרן היכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו " ( שמואל - א יח , ז ) . " בחורים מנגינתם" בעוד שהקינה מצרה על אבלה של ירושלים , על קול הנגינה ששבת ממנה , הברכה השביעית מברכות הנישואין ( שמקורן בתלמוד הבבלי , כתובות ח ע " א ) משיבה את צלילי השמחה והנגינה לירושלים ולעם ישראל . בסופה של ברכה זו היא מבקשת כי " מהרה ... ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה ( דברים אלו הם בעקבות ירמיה לג , י - יא ) , קול מצהלות חתנים מחופתם ונערים ממשתה נגינתם " , והריהי חותמת במטבע הברכה : " ברוך אתה ה ' משמח החתן עם הכלה " . הברכה השביעית מצטרפת כך אל ברכות אחרות מברכות הנישואין המזכירות שמחה , הברכות החמישית והשישית . החמישית עניינה בשמחתה של ירושלים , העקרה אשר " שוש תשיש ותגל ... בקיבוץ בניה לתוכה בשמחה " , ברכה החותמת במטבע הברכה : " ברוך אתה ה ' משמח ציון בבניה " , ואילו הברכה השישית עוסקת בשמחת בני הזוג הנישאים : " שמח תשמח רעים האהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם , ברוך אתה ה ' משמח חתן וכלה " . ברכה זו רומזת גם למסורת אגדית לפיה הבאת חוה לאדם הראשון - אירוע שניתן לראותו כמעין מעמד הנישואין הראשון בתולדות האנושות - לווה בצהלות שמחה וגיל שיצאו מפי האלוהים . התזמורת הפילהרמונית של ברלין בקונצרט כלי קשת , שהיו ברשותם של יהודים שנרצחו בשואה . הקונצרט , " כינורות של תקוה " , התקיים ביום השואה הבינלאומי בשנת . 2015 את כלי הנגינה אסף ושיפץ בונה הכינורות הישראלי אמנון וינשטיין . הצלמת : מוניקה ריטרסהאוס .
|
|