|
|
עמוד:228
פרק ה פסוק ח עבדים משלוּ בנוּ פרק אין מידם : עתה מזכירים המקוננים לראשונה בקינה זו את זהות משעבדיהם - רודפיהם ( ראו פסוק ה ) , וזאת בכינוי " עבדים " , וכך הם ממחישים את חרפתם ( פסוק א ) והשפלתם . העותרים בקינה הם יתומים , בנים ללא אב ( פסוק ג ) , ובאין מי שיגן עליהם , הרי הם מסורים ביד עבדים . עבדים הם השפלים שבמעמדות החברתיים , ואוי לו למי שעבדים ושפחות שולטים בו , והשוו : " תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא תוכל שאת . תחת עבד כי ימלוך ... ושפחה כי תירש גבירתה " ( משלי ל , כא - כג ) . דוגמא אחרת לערעור הסדר החברתי , כאשר הנחות מושל בנעלה ממנו , ניתן להביא מדברי הנביא ישעיהו המאיים על ירושלים ואומר עליה : " ונתתי נערים שריהם ותעלולים ( = עולי ימים ) ימשלו בם " ( ג , ד ) . הכינוי " עבדים " לנציגי השלטון הבבלי ביהודה שלאחר נפילתה , שלא נושא עמו בהכרח גוון שלילי , נמצא בפי גדליה בן אחיקם : " אל תיראו מעבדי הכשדים שבו בארץ ועיבדו את מלך בבל" ( מלכים - ב כה , כד ) , עם זאת יש להצביע על כך שבפסוק המקביל ( ירמיה מ , ט ) הגירסה היא אחרת : " אל תיראו מעבוד הכשדים " . נראה למקוננים כי אין לצפות לסיומו של המצב הבלתי נסבל הזה : " ופורק אין מידם " . הפועל פר "ק במשמע של יש " ע שאול מן הארמית , וראו דברי דניאל למלך נבוכדנאצר ( ד , כד ) : " וחטאך בצדקה פרוק " , היינו את חטאיך פדה , גאל , על ידי מעשי צדק . השימוש בשורש זה במקרא הוא נדיר , אך ראו את האמור על מעשה ה ' בגאולת מצרים : " ויפרקנו מצרינו " ( תהילים קלו , כד ) , ופר " ק היינו גא " ל . השורש פר " ק וחבריו רש " י , ומדקדקים עבריים שקדמו לו בזמן , האמינו כי מערכת השורשים העברית הכילה מעיקרה רק שני עיצורים יציבים , וגם היום רווחת הדעה כי מוצא השורשים התלת - עיצוריים הוא בשורשים דו - עיצוריים . חוקר הלשון העברית , פרופ ' יחזקאל קוטשר , מביא בספרו " מילים ותולדותיהן " ( ירושלים תשכ " ה , עמ ' 106 ) את הדוגמא לשורש הדו - עיצורי פ " ר שממנו התפתחו שורשים רבים המצביעים על פירוק והפרדה : פר " ד , פר " ה , פר " ז , פר " ט , פר " ך , פר " ם , פר " ס , פר " ע , פר " ץ , פר " ק , פר " ר , פר " ש . על שורש נוסף , השורש פר " ף , הוא מעיר שמקורו יווני , ואכן משמעותו הפוכה : לרכוס , לחבר . שורש זה מצוי כבר בלשון חכמים , כגון קביעת המשנה , כשהיא דנה בשאלת בגדי נשים היוצאות לרשות הרבים בשבת , כי " ערביות ( = יהודיות בערב ) יוצאות רעולות , ומדיות ( = יהודיות במדי ) יוצאות פרופות " , כלומר , הראשונות עוטפות את ראשן ברעלה ואילו האחרונות כורכות זה לזה את שולי המטפחת שבראשן . פורקן תיבת " פורקן " שמשמעותה גאולה או ישועה מצויה רבות בתרגומי המקרא הארמיים , כתרגום למילים פדות ( שמות ח , יט ) , גאולה ( ויקרא כה , כט ) או ישועה ( שמואל - ב כב , ג ) ודומיהן .
|
|