פירוש

עמוד:225

" לחם " בפסוק זה , כפי שהוא גם במקומות אחרים במגילה ( א , יא ; ד , ד [ ראו בפירוש שם ] ולהלן פסוק ט ) , הוא כינוי למזון בכלל . הצירוף " לשבוע לחם " בהקשרנו , אגב איזכור מצרים , יש בו כמדומה מימד אירוני . בעבר הרחוק התלוננו יוצאי מצרים : " מי יתן מותנו ביד ה ' בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באוכלנו לחם לשובע " ( שמות טז , ג ) , והרי גם אז , בתקופת שעבוד מצרים , לא באמת זכו בני ישראל באכילת לחם - מזון לשובע , וכך יהיה גורלם גם כעת . לצירוף " שב " ע לחם " ראו גם משלי יב , יא ( " עובד אדמתו ישבע לחם " ) וכמוהו עוד . מצוקת הרעב תשוב ותעלה בפסוקים ט - י . מה לאשור ולמגילת איכה ? מדרש איכה רבה חש , ככל הנראה , כי פנייה לאשור בשעת המצור הבבלי על ירושלים היא חסרת משמעות מבחינה היסטורית , ולפיכך הוא מבאר את הפסוק כעוסק באירועים שאירעו שנים לפני חורבן ממלכת יהודה , בתקופתה של מלכות הצפון , מלכותם של עשרת השבטים : ' " מצרים נתנו יד אשור לשבוע לחם ' - מה היו עשרת השבטים עושין ? היו משלחין שמן למצרים ומביאין תבואה ומשלחין לאשור , שאם יבואו שונאים יהיו ( = האשורים , אסירי התודה ) כדי לסייען , הדא הוא דכתיב ( = זה הוא שכתוב ) ' וברית עם אשור יכרותו ושמן למצרים יובל ' ( הושע יב , ב ) " . ואכן , הפסוק בספר הושע מדבר על אפרים , הגדול שבשבטי הצפון , ומגילת איכה לפי מדרש זה נעשית גם כלי קיבול לקורות מלכות ישראל . אשור ואינו אשור בראש פסוקנו מצויה המילה " יד " ובפסוקי מקרא רבים " יד" ו " רגל " מופיעות בתקבולת , כגון בקינת דוד על אבנר בן נר : " ידיך לא אסורות / ורגליך לא לנחושתיים הוגשו " ( שמואל - ב ג , לד ) . והנה , מילה נרדפת ל " רגל " היא " אשור " , ראו : " ואני כמעט נטיו רגליי / כאיין שופכו אשוריי " ( תהילים עג , ב ) . הפועל אש "ר משמעותו לעיתים הל " ך , כגון : " באורח רשעים אל תבוא ואל תאשר בדרך רעים " ( משלי ד , יד ) , או " לכו לחמו בלחמי ... ואישרו בדרך בינה " ( שם ט , ה - ו ) . בפסוקנו אפשר אפוא ששם הממלכה אשור רומז גם אל הרגל , אל הליכה בחיפוש אחר מזון למחיה . " מצרים נתנו יד" בכ " ז באדר תשל " ט ( 26 . 3 . 1979 ) נחתם על מדשאת הבית הלבן בוושינגטון הסכם השלום בין מדינת ישראל למצרים . נכחו בו נשיא ארצות הברית , ג ' ימי קרטר , נשיא מצרים , אנואר סאדאת , וראש ממשלת ישראל , מנחם בגין . הסכם היסטורי זה הביא לסיום של כמעט שלושים שנים של עוינות ומלחמות בין שתי המדינות , ובכך התממשה קריאתם המשותפת של ראש ממשלת ישראל ונשיא מצרים : " לא עוד מלחמות , לא עוד שפיכות דמים , לא עוד דמעות " . תקיעת כפם של שני המנהיגים אף היא בבחינת נתינת יד , אך הפעם לשלום . מפה עתיקה של תפוצת בני נוח על פי בראשית פרק י ( פריס , ( 1629 ובה נזכרים בין השאר מצרים ואשור . האמן : Le . ( 1674 – 1588 ) Jay Guy Michel

משכל (ידעות  ספרים)


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר