|
|
עמוד:202
פרק ד פסוק יח צדוּ צעדינוּ מלכת ברחבתינוּ קרב קצינוּ מלאוּ ימינוּ כי בא קצינוּ : בעוד אנשי ירושלים בטחו בעזרת מצרים וציפו לה , הידק האויב הבבלי את הטבעת סביבם כשהוא אורב - כלומר ממתין מתוך כוונה לפגוע , כציד האורב לטרפו - לכל צעד וצעד שלהם , והוא " צדו צעדינו " , וכלשונו של רש " י : " אויבינו ארבו את צעדינו מלכת ברחובותינו , כמו ' ואשר לא צדה ' ( שמות כא , יג ) , ' ואתה צודה את נפשי לקחתה ' ( שמואל - א כד , יא ) " . כתב יד אחד של מגילת איכה גורס כאן " צרו צעדינו" ( ובבסיס הדברים חילופי האותיות הדומות דל " ת ורי " ש ) , ותמיכה לקריאה זו ניתן להביא מפסוקים אחרים המזכירים את השורש צר " ר בקשר לצעדים , כגון " בלכתך לא יצר צעדך " ( משלי ד , יב ) . עם זאת אין סיבה לתקן את נוסח הפסוק ולהמיר " צדו " ב " צרו " ; המקונן גורס " צדו " , אך מצפה שתעלה בדעתנו גם הקריאה " צרו " . האויבים מצרים את צעדיהם , אורבים לנפשם , אפילו כשהם מהלכים ברחובותיהם שלהם , הלוא הם החוצות ( הנזכרים לעיל בפרק ב , פסוקים יט , כא ולעיל בפסוקים א , ה , ח ו - יד ) , האזורים הפתוחים והרחבים שבעיר . לנרדפות בין " חוץ " ל " רחוב " ראו לדוגמא : " חכמות בחוץ תרונה / ברחובות תיתן קולה " ( משלי א , כ ) . השורה השנייה של הפסוק היא קינה בתוך קינה , שיר קינה קצר שקול ומחורז בן שלושה חלקים שכולו יאוש , היפוכה של התקוה אשר הובעה בפסוק הקודם ושיסודה היה בציפייה לעזרת זר . אם בחלקה הראשון של קינה קצרה זו חשים המקוננים את פעמי המוות הממשמש ובא , " קרב קיצינו " , בשני הם מודעים לכך שהנה הגיע קיצם : " מלאו ימינו " ( לשימוש הפוך בביטוי זה , על דרך החיוב , ראו לדוגמא : " את מספר ימיך אמלא " [ שמות כג , כו ]) , ובשלישי הם מכריזים " כי בא קיצנו " ; לא עוד " קרב " כי אם " בא " , כבר הגיע הקץ . חילופי דל " ת - רי "ש האותיות דל " ת ורי " ש דומות מאוד זו לזו בכתב המרובע ( המכונה הכתב האשורי ) , וחילופים רבים בין אותיות אלה משתקפים כבר במקרא גופו או בעדי הנוסח השונים שלו . והרי ארבע דוגמות : ( א ) בחלומות פרעה ( בראשית מא ) ובחזרה עליהם בפי פרעה באזני יוסף , ניכר חילוף בין תיאורי הפרות והשיבולים הרזות , שלעיתים הן מתוארות כ " דקות " ( כגון פסוק ג ) ולעיתים כ " רקות " ( כגון פסוק יט ) . ( ב ) בסיפור העקידה רואה אברהם " והנה איל אחר נאחז בסבך " ( בראשית כב , יג ) , אך בכתבי יד עבריים , בנוסח שומרון של התורה , בתרגום השבעים , בתרגום הסורי ובעדי נוסח נוספים הקריאה היא " אחד " . ( ג ) על הגבעונים שהטעו את יהושע ואנשיו נאמר : " וילכו ויצטירו ויקחו שקים בלים " ( יהושע ט , ד ) , אך בכתבי יד עבריים ובכמה מן התרגומים העתיקים הגירסה היא " ויצטידו " .
|
|