|
|
עמוד:197
הכפלת מילים כמו בפסוקנו , שבו מוכפלת המילה " סורו " , נמצא במקרא פסוקים רבים שבהם באה תופעה לשונית - ספרותית זו , והסיבות לכך מגוונות . כך בפניות אל אדם , כדי לעורר את תשומת לבו לקריאה , כגון בהתגלויות האלוהים : " אברהם אברהם " ( בראשית כב , יא ) או " משה משה " ( שמות ג , ד ) , וכך גם בפנייה נבואית לעצמים , כגון " מזבח מזבח " ( מלכים - א יג , ב ) , או לעיר וארץ : " הוי אריאל אריאל " ( ישעיה כט , א ) . לעיתים מבטאת הפנייה התרגשות עמוקה , כפניית דוד אל בנו המת : " בני אבשלום אבשלום בני בני" ( שמואל - ב יט , ה ) , או קריאת המשורר הסובל : " אלי אלי למה עזבתני " ( תהילים כב , ב ) . פניות כפולות נוספות נועדו לעודד : " שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך " ( שיר השירים ז , א ) , או ללעוג , כקריאת הילדים לאלישע : " עלה קרח עלה קרח " ( מלכים - ב ב , כג ) . הכפלת המילים עשויה לעיתים לבטא רגש עמוק , כגון כאב : " מעיי מעיי " ( ירמיה ד , יט ) , פחד , כקריאתה של עתליה : " קשר קשר " ( מלכים - ב יא , יד ) , וכן רגשות אחרים כגון נחישות , כדברי יואב : " חלילה חלילה לי אם אבלע ואם אשחית " ( שמואל - ב כ , כ ) , השתאות והתפעמות : " קדוש קדוש קדוש " ( ישעיה ו , ג ) , או דרך להדגשת חשיבות העניין ולשכנוע : " שלום שלום " ( ירמיה ו , יד ) , " צדק צדק תרדוף " ( דברים טז , כ ) , ואין אלה אלא דוגמאות בלבד . הכפלת מילים משמשת גם להבעת ריבוי , כגון : " עשה הנחל הזה גבים גבים " ( מלכים - ב ג , טז ) , או כתחליף למילה " כול " : " גוי גוי" ( מלכים - ב יז , כט ) , " יום יום " ( בראשית לט , י ) , " איש איש " ( ויקרא יז , ג ) , " סביב סביב " , היינו מכל הכיוונים ( יחזקאל מג , יב ) ולהבעת גודל המימדים : " מאוד מאוד " ( בראשית ז , יט ) , וכמוהם עוד ועוד . צד " י ודל "ת בלשון המקרא , כבפסוקנו , משתקפת העובדה שקרובה היתה הגייתם של העיצורים דל " ת וצד " י , וניתן להביא דוגמאות נוספות לחילופים אלו , והרי חמש מהן : ( א ) " הפוצה את דוד עבדו מחרב רעה " ( תהילים קמד , י ) , ואין " פוצה " אלא " פודה " , כלומר מציל . ( ב ) את האמור בפסוק " גם במדעך מלך אל תקלל ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר " ( קהלת י , כ ) יש לבאר על ידי הבנת " מדעך" כ " מצעך " , מיטתו של אדם , כתקבולת ל " חדרי משכבך " . ( ג ) רבקה מלבישה את יעקב בנה ב " בגדי עשו בנה הגדול החמודות אשר אתה בבית " ( בראשית כז , טו ) . אין היגיון רב בהלבשת יעקב במיטב מחלצותיו של עשו , אך אם נבין " חמודות " כ " חמוצות " , שריחן חמוץ מדם כבגדיהם של הציידים , יובן פשר המעשה . ואכן , על יצחק נאמר שהוא הריח את ריח הבגדים ( פסוק כז ) ואף פתח את ברכתו ליעקב במילים " ריח בני כריח שדה " ( שם , פסוק כז ) . ( ד ) במזמור הפותח את ספר תהילים מוזכרת " עצת רשעים" בפסוק הראשון , וניגודה " עדת צדיקים " בפסוק ה , והשתיים : " עדה " ו " עצה " אחת הן . ( ה ) ובדומה נאמר בנחמיה ו , ב : " לכה ונוועדה יחדיו בכפירים ( = בכפרים ) " , ובפסוק ז , שם : " ועתה נלכה ונוועצה יחדיו " . על הרוגי מסעי הצלב בפיוטו של ר ' קלונימוס ברבי יהודה ( אשכנז , סוף המאה הי " א ) על טבח שנעשה בקהילות אשכנז , פיוט שראשיתו במילים " מי יתן ראשי מים ועיניי מקור נוזליי " , נאמר בבית השני , שהוא נושא קינה " על בתולות היפות וילדים הרכים , בספריהם נכרכים , ולטבח נמשכים ... כמו טיט חוצות נידשים ונשלכים , סורו טמא קראו למו מלקרב " . בהמשך מונה הפייטן אחד לאחד את " הרוגי אשפירה " , " קהל ורמיזא " ו " אדירי קהל מגנצא " , הלוא הן שלוש קהילות שו " ם , שנפגעו קשות במהלך מסעי הצלב . " גוזליך נעו נצו" בשירו של ביאליק , " על סף בית המדרש " , שהוא קינה על חורבן בית המדרש הישן וביטוי לגעגועים אל עולמו - בצד תחושה של שחרור מעולו ויציאה לדרכים חדשות - נמצא כמה רימוזים למגילת איכה . ביניהם המשפט העוסק ביושבי בית המדרש שעזבוהו , וזאת בפניית המשורר אל בית המדרש : " הה ! קינך משולח , גוזליך נעו נצו " . בצד זה אומר המשורר לבית המדרש גם כי " משנה חורבה חרבת מבלי באי מועד " , והשוו : " דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד " ( לעיל א , ד ) , ואף מעיד על עצמו ש "אני יתום נידח , עולל טיפוחיכם " , והשוו : " אם תאכלנה נשים פרים עוללי טיפוחים " ( לעיל ב , כ ) . ומעניין להעיר כי שיר זה נכתב , כאמור בשוליו , ביום תשעה באב , תרנ " ד ( (! 1894 =
|
|