פירוש

עמוד:171

האדמה " ( בראשית ב , ז ) . מכאן עולה כי אם הגיעו בני ירושלים למצבם העלוב הזה , יד יוצרם , ה ' , היתה בדבר . על אחד היקרים שבבני ציון בתלמוד הירושלמי ( הוריות ג , ד ) מסופר על אירוע שהתרחש לאחר החורבן : " מעשה בר ' יהושע שעלה לרומי . אמרו על תינוק ( = נער צעיר ) אחד ירושלמי שהיה אדמוני עם יפה עיניים וטוב רואי וקווצותיו מסודרות לו תלתלים והוא עומד בקלון ( = בבית בושת ) . והלך ר ' יהושע לבודקו . כיוון שהגיע לפתחו נענה ( = פתח ) ר ' יהושע ואמר לו : ' מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים '' ( ישעיה מב , כד ) , נענה התינוק ואמר לו : ' הלא ה ' זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו ' ( שם ) . מיד זלגו עיניו דמעות ואמר : ' מעיד אני עליי את השמים ואת הארץ שאיני זז מכאן עד שאפדנו ' , ופדאו בממון הרבה ושילחו לארץ ישראל וקרא עליו הפסוק הזה : ' בני ציון היקרים המסולאים בפז '" . במקבילה שבתלמוד הבבלי ( גיטין נח ע " א ) נאמר כי אותו נער היה ר' ישמעאל בן אלישע , מן המפורסמים שבעולם החכמים . על מנהגותיהם של היקרים שבבני ירושלים מדרש איכה רבה לפסוק שואל על המילים " בני ציון היקרים " : " מה היה יקרותן ? " ומשיב בשלוש תשובות המבינות את השורש יק "ר במשמעות של כב " ד , אנשים רבי ערך ( תשובה א ) שאף התנהגותם ( בתשובות ב - ג ) מכובדת וראויה : "( א ) עירוני ( = תושב עיר שאיננה ירושלים ) שנשא אישה ירושלמית , היה נותן לה משקלה זהב ; ירושלמי שנשא עירונית , היתה נותנת לו משקלה זהב " ; ( ב ) " לא היה אחד נכנס לסעודה עד שהיה יודע מי הם המסובים עמו , ומי מוזגן ( = מוזג להם את היין ) , ומי משמשן ( = משרת אותם בסעודה ) , ולא חותם בנייר ( על מסמך כלשהו ) , עד שהיה יודע מי הם החתומים עמו , משום ' אל תשת ידך עם רשע ' ( שמות כג , א ) " . ( ג ) " לא היה אחד מהם הולך לסעודה עד שהיה נקרא " , כלומר מוזמן , ולא מתפרץ למקום שלא הוזמן אליו . על יופיים המיוחד של בני ירושלים התלמוד הבבלי ( בבא מציעא פד ע " א ) מביא את דברי ר ' יוחנן שאמר כי " אני נותרתי מן היפים שבאנשי ירושלים " , וכדי להבהיר במה דברים אמורים ממשיך התלמוד ואומר ( המקור בארמית ) , כי " מי שמבקש לראות את מראה יופיו של ר ' יוחנן יביא גביע כסף כשהוא יוצא מבית הצורף , וימלא אותו בגרעיני רימון אדומים , ויעטר כתר ורדים אדומים סביב פיו ויניח אותו בין שמש לצל , ואותו זוהר הוא מעין יופיו של ר ' יוחנן " . ואכן , גם במקומות אחרים מסופר על יופיים המיוחד של בני ירושלים , כולל הקביעה שיסודה בפסוקנו , " שהיו מגנין את הפז ביופים " ( גיטין נח ע " א ) , היינו שהזהב נחשב בהשוואה להם כדבר פחות ערך . ועוד מספר התלמוד שם ( וגם הוא בארמית ) כי " תחילה היו גדולי רומי מתבוננים , בשעה שהיו מקיימים יחסי מין , בצורות יפות של תמונות ( כדי שהתינוקות שיוולדו יהיו יפים כמותן ); משעת החורבן היו מביאים מבני ישראל וקושרים אותם בכרעי המיטות ומשמשים עם נשותיהם " מאותה סיבה . ללמדך על הבזיון הגדול וההשפלה שצריכים היו השבויים לעבור . " נחשבו לנבלי חרש " ( , ( 1943 חיתוך עץ על לינוליאום מעשה ידי האמן הישראלי אריה אלואיל ( . ( 1967 - 1901 היצירה נעשתה עבור ספרו " מגילת איכה " , וביסודה צילום המראה יהודים המשולחים על ידי הגסטאפו למחנה ריכוז .

משכל (ידעות  ספרים)


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר