|
|
עמוד:209
עד היסוד בה " ( פסוק ז ) . הציווי " ערו " , החוזר פעמיים כדי לבטא נחישות והתלהבות , הוא דברי עידוד לעושים במלאכה : חשפו , הפשיטו ! התמונה היא של גברים רבים , " בני אדום " , המתנפלים על אישה אחת , ירושלים , כדי להפשיטה , לגלות את ערוותה ( וראו לעיל א , ח ) . המילים " תשכרי ותתערי " שבפסוקנו הם אפוא בבחינת גמול לבני אדום על קריאתם במזמור . כאן אדום היא האישה החלשה , המופשטת מבגדיה ומתבזה בשכרותה , ועל כן אין היא מתוארת עוד כ " בני אדום " אלא כ " בת אדום " . ליחס בין שתייה לעירום ראו עוד חבקוק ב , טו : " הוי משקה רעהו ... ואף שכר למען הביט על מעוריהם " , וזכורים הם המעשים בנוח השיכור ובבנו המגלה את ערוותו ( בראשית ט , כ - כז ) , וכן סיפור בנות לוט שהשקו את אביהן יין והביאוהו למעשה של גילוי עריות ( שם יט , ל - לח ) . רש " י מוצא טעם נוסף בפועל " תתערי " , שגם הוא לא מוסיף כבוד רב לאדום : " ותקיאי כמו ' ותער כדה' ( בראשית כד , כ ) " , בעוד שבעל מדרש לקח טוב מבין פועל זה במשמעות הפוכה : תשתי את הכוס עד תומה , עד שתמצי את כולה , וכדברי המזמור : " כי כוס ביד ה ' ויין חמר מלא מסך ויגר מזה ( = ימזוג לצדיקים ) אך שמריה ימצו ישתו כל רשעי ארץ " ( עה , ח - ט ) . ארץ עוץ לכינוי " ארץ עוץ " ראו גם בפתיחה לספר איוב : " איש היה בארץ עוץ איוב שמו " ( א , א ) , ועל עוץ נאמר שהיה אחד מבני שעיר החורי ( בראשית לו , כח ) , מצאצאי אדום . מפסוקנו וכן מאזכור " עוץ " בין בני שעיר ניכר שישנה זהות מסוימת בין ארץ עוץ לבין אדום . חיזוק להנחה זו מצוי גם בתוספת שבתרגום השבעים לסיום ספר איוב : " כי היה [ איוב ] יושב בארץ עוץ בגבולות אדום וערב " . החוקרים המבקשים לאתר את מקומה של ארץ זו חלוקים בדעתם אם יש לחפשה סמוך לאדום או שמא בבשן , שם ממקם יוסף בן מתתיהו ( קדמוניות היהודים א , ו ) את איוב . ( אגב : הסופרת ימימה אבידר - טשרנוביץ , שתירגמה את הספר The Wizard of Oz מאת פרנק באום לעברית , בחרה בשם " הקוסם מארץ עוץ " בשל הקירבה הצלילית אל השם האנגלי ) . המדרשים אינם מרבים לעסוק ב " ארץ עוץ " ועם זאת מעניין להצביע על האמור במדרש איוב ( בתי מדרשות , ב , עמוד קנז ) שמארץ זו " נוטלים עצות רעות על הקדוש ברוך הוא " , בעוד שמדרש איכה רבה , המזהה את " בת אדום " בעיר הנוכרית קיסריה , מזהה את " ארץ עוץ " עם פרס , ויתכן שתיקון צנזורה הוא והכוונה לרומי ( כפי שהוא למשל במגילה יא ע " א שם נאמר כי " פרסיים" הם השולטים בארץ ישראל במאה השנייה לספירה ) . בין כך ובין כך המדרש מוצא בפסוקנו לא רק את חורבן הבית הראשון אלא גם את השני , וכדברי בעל מדרש לקח טוב על פסוקנו : " כשם שהיה ירמיהו מקונן על חורבן בית ראשון כן היה מקונן על חורבן בית שני " . " שכרותו של נוח " ( סביב , ( 1515 ציור שמן על בד מאת הצייר האיטלקי ג ' ובאני בליני ( . ( 1516 - 1430
|
|