|
|
עמוד:208
חלק חמישי / פסוקים כא - כב נקמה ונחמה : פנייה לאדום ולציון פרק ד פסוק כא ש ׂיש ׂי וש ׂמחי בת אדוֹם יוֹשבת ( יושבתי ) בארץ עוּץ גם עליךתעבר כּוֹס תשכרי ותתערי : אם בחלק הרביעי של הקינה דיבר המקונן בגוף ראשון ( רבים ) , הרי שבחלק החמישי , המסיים , הוא עובר לגוף שני , בפנייה אל אדום ואל ציון , ומפתיע שדווקא לאחר ביטויי היאוש הניכרים לכל אורכה של הקינה , מגיע חלקה האחרון שכולו תקוה , אף שאין האלוהים נזכר בו בגלוי . פסוק כא פונה אל אדום , משום שהאדומים שיתפו פעולה עם הבבלים בכיבוש ירושלים והחרבתה ( ראו במבוא לספר ובפסוק הבא ) , ומלכות זו מכונה כאן " בת אדום " ( כינוי שאינו מצוי עוד במקרא , ועל טעמו נעמוד להלן ) " יושבת " ( הכתיב : " יושבתי " היא צורה לשונית ארכאית ) " בארץ עוץ " . הזעם על אדום בשל חלקה בחורבן ירושלים בא לידי ביטוי מחוץ למגילת איכה בנבואות רבות הקוראות לנקום בה ( וראו בפסוק הבא ) . התרגום הארמי מסב את פסוקנו על אירועי חורבן הבית השני ומדבר על " קושטנטינא קרתא דאדום רשיעא " ( = קונסטנטינופול עיר אדום הרשעה ) , ביטוי של תקוה להרס יורשתה של האימפריה הרומית , מלכות ביזנטיון , שעיר הבירה שלה ( מאז שנת 330 לספירה ) היתה עיר זו , וראו עוד את דברי התרגום לפסוק הבא . פתיחת הפנייה אל אדום היא אירונית : " שישי ושמחי " ( לצירוף פעלים אלה לשם הבעת שמחה גדולה ראו לדוגמא " ישישו וישמחו בך כל מבקשיך " [ תהילים מ , יז ]) , וכדברי ר ' יוסף קרא ( נוסח א ) : " את שמחה עכשיו לבני יהודה ביום אובדם , אך דעי לך שגם עלייך תעבור כוס " . ר ' יוסף קרא מושפע בדבריו מן הפסוק בנבואת עובדיה הפונה אל העם האדומי ואומר לו : " ואל תשמח לבני יהודה ביום אובדם " ( פסוק יב ) . עם זאת , הקורא את ראשית הפנייה לאדום עלול לחשוב שהמקונן אכן מתכוון לשמח את אדום , ורק מן ההמשך יתברר לו כי פנייתו היא אירונית . כבר מן המילים " גם עלייך תעבור כוס " מתברר שהמקונן מאחל לה פורענות , שהרי מילת " גם " באה לרבות , וההקשר מעיד שהיא באה לרבות את ירושלים , אשר סבלה קשות . לפיכך תהא הנקמה לאדום על דרך מידה כנגד מידה : מי שסייעה לפגוע בירושלים - תיפגע באותה דרך . פירוש המילים " עלייך תעבור כוס " - תשתכרי , וראו התקבולת בדברי ירמיהו : " הייתי כאיש שיכור / וכגבר עברו יין " ( כג , ט ) , מי שהיין כביכול שטף אותו . הכוס שתעבור על אדום תותיר אותה חסרת אונים ; היא לא תוכל לפעול ולהתנגד כנגד הקמים עליה להשמידה . שתיית יין ( והשתכרות ) כעונש היא מוטיב מקובל במקרא , כגון הפנייה אל ירושלים : " כה אמר ה ' אלוהים כוס אחותך תשתי העמוקה והרחבה ... שכרון ויגון תימלאי כוס שמה ושממה כוס אחותך שומרון . ושתית אותה ומצית " ( יחזקאל כג , לב - לד ) , אך להופעתו של מוטיב זה כאן יש טעם מיוחד , כשהוא מצטרף אל מוטיב ההפשטה וגילוי הערוה . במזמור קלז קראו " בני אדום " לחורבן ירושלים : " האומרים ערו ערו
|
|