פירוש

עמוד:207

משיח - מלך " משיח " במקרא אינו אלא כינוי למלך , שנמשח עם הכתרתו בשמן הקודש , וראו לדוגמא את סיפור משיחתו של שאול : " ויקח שמואל את פך השמן ויצוק על ראשו וישקהו ויאמר הלוא כי משחך ה' על נחלתו לנגיד " ( שמואל - א י , א ) , ובדומה סיפור משיחת דוד : " ויקח שמואל את קרן השמן וימשח אותו בקרב אחיו " ( שם טז , יג ) . שאול ביקש לא אחת ולא שתיים להרוג את דוד , אך זה נמנע מלפגוע במלכו בנימוק : " כי מי שלח ידו במשיח ה ' וניקה " ( שם כו , ט ) . מלך , מרגע שנמשח יש בו קדושה ! גם לעמלקי , שטען באזני דוד כי הרג את שאול , אומר דוד : " דמך על ראשך כי פיך ענה בך לאמור אנכי מותתי את משיח ה '" ( שמואל - ב א , טז ) . בפסוקים שיריים רבים מופיעות המילים מלך ומשיח בתקבולת , כגון בשירת חנה שבראש ספר שמואל : " ויתן עוז למלכו / וירם קרן משיחו " ( שמואל - א ב , י ) . חידת זהותו של המלך שבו דיברה חנה נפתרת בסיום הספר : " מגדול ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם " ( שמואל - ב כב , נא ) . ובפסוקים רבים , בעיקר בספר תהילים , מופיע הכינוי " משיח " ללא " מלך" לצדו , אך ברור מן ההקשר שהכוונה למלך , כגון : " למה רגשו גויים ולאומים יהגו ריק . יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ה ' ועל משיחו " ( תהילים ב , א - ב ) . לתואר משיח זוכה גם מלך אחד שאינו מבני ברית . הכוונה לכורש מלך פרס שאיפשר את שיבת ציון , וראו את דברי הנביא : " כה אמר ה ' למשיחו לכורש אשר החזקתי בימינו " ( ישעיה מה , א ) . ספר ויקרא מדבר גם על " כהן משיח " , כגון : " אם הכהן המשיח יחטא " ( ד , ג ) , שהרי גם הכהן ( ראו למשל שמות מ , יג ) נמשח לתפקידו ב " שמן המשחה " . על כל פנים , האמונה במשיח מסתורי , מי שעתיד לבוא ולגאול את העולם , איננה מן המקרא , והיא התפתחות מאוחרת , מימי הבית השני ואילך , אף שיש מי שמוצא לה רמזים באמור על " חוטר מגזע ישי " ( ישעיה יא , א ) שיקום לעתיד לבוא ויפתח תקופה חדשה בתולדות העם והעולם . רבי יהודה הנשיא כמשיח ? ישנם כמה וכמה רמזים במקורות הקדומים כי סביבתו של רבי יהודה הנשיא - ראש העם במעבר שבין המאה השנייה לשלישית - ראתה אותו כדמות העשויה לממש את התקוה המשיחית , בזכות אישיותו המרשימה מכאן והמצב הפוליטי - כלכלי הנוח של ימיו מכאן . כך , למשל , אומר בן דורו של רבי , ר ' חייא , כי אם יש בימיהם מי שראוי להיות המשיח , הרי הוא " רבינו הקדוש " , ככינויו המיוחד של רבי יהודה הנשיא ( סנהדרין צח ע " ב ) . גם רבי עצמו קבע כי ימות המשיח יתרחשו " שניים שלושה דורות " לאחר חורבן הבית השני ( כך הנוסח בכתבי היד לסנהדרין צט ע " א ) , ויש הרואים את נוהגו של רבי לרחוץ במרחצאות ציבוריים בי " ז בתמוז , יום התענית על הבקעת חומת ירושלים בשעת החורבן ( ירושלמי מגילה א , א ) כהצהרה פומבית כי הגיעה תקופה חדשה , מעין משיחית , שבה האבל על החורבן צריך להגיע לסיומו . במסגרת זו מספר התלמוד הירושלמי ( שבת טז , א ) סיפור המעיד גם על קריאת מגילת איכה בידי יחידים בערב תשעה באב : " רבי ( = יהודה הנשיא ) ור ' חייא הגדול ור ' ישמעאל בן ר ' יוסי היו יושבים ולומדים את מגילת קינות בערב תשעה באב שחל להיות בשבת מן המנחה ולמעלה . ושיירו בה אל " ף בי " ת אחד ( = לא הספיקו ללמוד את אחת הקינות ) . אמרו : ' למחר אנו באין וגומרין אותה ' . עם כשהיה נפטר לביתו ( = כשהלך רבי משם לביתו ) נכשל ( = נפצע ) באצבעו וקרא על עצמו ' רבים מכאובים לרשע ' ( תהילים לב , י ) . אמר לו ר ' חייא : ' בעוונותינו אירע לך כן , שכתוב רוח אפינו משיח ה ' נלכד בשחיתותם ' . אמר לו ר ' ישמעאל בן ר ' יוסי : ' אילו לא היינו עוסקין בעניין - כך היה לנו לומר . על אחת כמה וכמה שהיינו עוסקין בעניין '" , כלומר : גם לולי למדנו בדיוק באותו זמן את מגילת איכה , ראוי היה לקרוא את הפסוק מן המגילה על רבי יהודה הנשיא , המוצג כאן כ " משיח ה '" וכמי שפציעתו נתפסה כאירוע שהדור כולו אשם בו . " משיח איז געקומען " ( = המשיח כבר הגיע ) , כרטיס ברכה לשנה החדשה ועליו שיר מחורז ביידיש בצד ציור המשיח על חמור לבן ומלאך המבשר על בואו . הגלויה נדפסה בורשה ( בהוצאת רעזניק ) בעשור השני של המאה העשרים לערך .

משכל (ידעות  ספרים)


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר