מבוא

עמוד:167

קינה כבסיס לקינה במילים " איכה אלי קוננו מאיליו " ( = גדולי הדור קוננו " איכה" בלשון יללה ) פותחת קינה שכתב ר ' אלעזר הקליר ושכותרתה היא " ובכן , ויקונן ירמיהו על יאשיהו " ( דברי הימים - ב לה , כה ) . ספר דברי הימים אינו מביא את תוכנה של קינתו של ירמיהו ומניח בזה מקום למשורר לחבר לפי תפיסותיו קינה המדברת על המלך הצדיק , על גורלו המר ( כמסופר בספרי מלכים ודברי הימים ) ועל יחסו של ירמיהו אליו ( והשוו לעיל , עמוד . ( 65 מבחינה ספרותית פותחת כל אחת ואחת משורות הקינה במילים הראשונות של פרק ד במגילה , כגון השורות העוסקות באותיות עי " ן וצד " י ( כסדרן בקינה ) המספרות על המלך : " עודנו עוצם עיניו בגויו מוחצים ( = כאשר על גופו יורים ) / חץ אחר חץ מורים ולוחצים / צדו ושמוהו כמטרה לחיצים / ויזרקו בו שלוש מאות חיצים " . קביעת מספר החיצים היא על פי מדרש איכה רבה א , יח . קללות התורה והגשמתן במגילת איכה בשני פרקים בתורה ( ויקרא כו , דברים כח ) מניח אלוהים שתי אפשרויות לפתחן של ישראל : שמירת מצוותיו תשפיע עליהם רוב טובה וברכה , ואילו הפניית עורף לו ולחוקיו תגרור אחריה תוצאות הרות אסון . במגילת איכה , המצדיקה את הדין , את העונש שבא על יהודה וירושלים ( וראו במבוא , סעיף ח ) , ניכרים הדים רבים לקללות התורה וביטוי להכרה כי האסון הוא הגשמתן , והרי ארבע דוגמאות : ( 1 ) בגלות אין לאדם תחושת בית ומנוחה : " גלתה יהודה מעוני ... היא ישבה בגויים לא מצאה מנוח " ( איכה א , ג ) , ברוח הקללה : " ובגויים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגלך " ( דברים כח , סה ) . ( 2 ) דימוי העול על הצוואר : " נשקד עול פשעיי ... עלו על צווארי הכשיל כוחי " ( איכה א , יד ) מוצא את מקורו בדברי הקללה : " ונתן עול ברזל על צווארך עד השמידו אותך " ( דברים כח , מח ) . ( 3 ) הזלזול בכבוד הנכבדים : " פני כהנים לא נשאו וזקנים לא חננו" ( איכה ד , טז [ וכן ה , יב ]) מממש את הקללה המתארת את האויב כ " גוי עז פנים אשר לא ישא פנים לזקן ונער לא יחון " ( דברים כח , נ ) . ( 4 ) והנורא מכול : התוצאה החמורה ביותר של המצור והכיבוש הוא הרעב הכבד הגורר אכילת ילדים על ידי אמותיהם ( איכה ב , כ ; ד , י ) והוא הגשמת קללותיה של התורה בספר ויקרא ( כו , כט ) ובספר דברים ( כח , נג - נז ) גם יחד . דוגמאות נוספות מובאות אגב פירושי הפסוקים השונים . " ירמיהו בין הריסות ירושלים " ( , ( 1851 מעשה ידי האמן הגרמני אדוארד בנדמאן ( . ( 1889 - 1811

משכל (ידעות  ספרים)


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר