|
|
עמוד:159
התרגום הארמי , המנסה ככל הנראה להתרחק מתיאור אנתרופומורפי של האלוהים , מתרגם את ראשית הפסוק ( "' קרבת " ) כאומרת כי האלוהים שלח את מלאכו כדי להציל את המתפלל , והוא שקרב אליו להושיעו . ואפשר שקרא קרבת ( בבניין פיעל ) . בור , בית כלא וקבר במקרא כמה וכמה כינויים למקום שבו מושמים אלה שנשללה מהם חירותם : " בית הסוהר " ( בראשית מ , ה ) , " משמר " ( ויקרא כד , יב ) , " בית האסורים " ( שופטים טז , כא ) , " בית הכלא " ( מלכים - א כב , כז ) , " חצר המטרה " , היינו המשמר ( ירמיה לב , ב [ ונט " ר היינו שמ " ר ]) , וכן " בית הבור " ( שמות יב , כט ) או " בור " בלבד . לעיתים מתחלפים כינויים אלו זה בזה , כגון המסופר על יוסף שכלאוהו בבית הסוהר ( בראשית לט , כ ) , בעוד שהוא עצמו מתאר את המקום כ " בור " : " כי שמו אותי בבור " ( בראשית מ , טו ) , וראו עוד שילוב של כמה מן הכינויים : " ויקצפו השרים על ירמיהו והיכו אותו ונתנו אותו בית האסור בית יהונתן הסופר כי אותו עשו לבית הכלא . כי בא ירמיהו אל בית הבור " ( ירמיה לז , טו - טז ) . תנאי המאסר הקשים בבור ניכרים בתיאור גורלו של ירמיהו : " ויקחו את ירמיהו וישליכו אותו אל הבור ... ובבור אין מים כי אם טיט ויטבע ירמיהו בטיט " ( לח , ו ) . לא יפלא אפוא שהכינוי " בור " מציין הן כלא והן קבר : " נחשבתי עם יורדי בור ... במתים חופשי כמו חללים שוכבי קבר " ( תהילים פח , ה - ו ) , והבור - הקבר מזוהה גם עם השאול , משכנם של המתים , כגון : " אך אל שאול תורד אל ירכתי בור " ( ישעיה יד , טו ) . " אל תירא" הצירוף " אל תירא " רווח במקרא , כגון בדברי העידוד של ה ' לאבות האומה : " אל תירא אברם אנכי מגן לך " ( בראשית טו , א ) וכן ליצחק ( שם כו , כד ) וליעקב ( שם מו , ג ) . ומצאנו " אל תירא " גם בדברים שבין בני אנוש , כגון דברי יעל לסיסרא : " סורה אליי אל תירא" ( שופטים ד , יח ) . לעיתים נאמרו דברי האלוהים אל העם כולו : " אל תירא עבדי יעקב וישורון בחרתי בו " ( ישעיה מד , ב ) , ועליהם נבנה אחד מן הפיוטים שזמן אמירתם בשבת אחר הצהריים , ובו " אל תירא עבדי יעקב " הוא הפזמון החוזר : " אמר ה ' ליעקב : אל תירא עבדי יעקב / בחר ה ' ביעקב : אל תירא עבדי יעקב / גאל ה ' את יעקב : אל תירא עבדי יעקב " וכך הלאה עד סוף הא " ב . בימינו הדהד הביטוי בנאומו של שר הביטחון משה דיין באוזני בוגרי בית הספר לפיקוד ומטה של צה " ל בעיצומה של מלחמת ההתשה , בשנת ' " : 1969 אל תירא ' אין פירושו אל דאגה . אמירה זו של בורא עולם לא באה לתת להם ( = לישראל ) פוליסת ביטוח ולומר : אין לכם ממה לחשוש , סמכו עליי , קונה שמים וארץ , שאפתור את בעיותיכם - אלא להיפך . ' אל תירא עבדי יעקב' משמעותו : יעקב , אל תהיה ירא , אל תהיה פחדן ... מלחמה , מאבק , אפשר לעשות גם תוך קשיים ומגבלות ... אבל דבר אחד אי אפשר לעשות : להילחם כאשר מפחדים ! " מגילת איכה ותקיעת שופר פסוק נו , " קולי שמעת אל תעלם אזנך לרווחתי לשוועתי " , מופיע בראש שישה פסוקים הנאמרים לפני תקיעת שופר של ראש השנה , פסוקים היוצרים בראשיהם את האקרוסטיכון קר " ע שט "ן ומטרתם להבטיח שהשטן לא ימנע מן התקיעות לעלות לרצון לפני האלוהים . הצירוף " קר " ע שטן " מוכר כבר מן הזוהר ( שמות קס ע " א ) והוא מופיע רבות , בהשפעת תורות הסוד , בקמיעות ואף בטכסטים של תפילה ( כגון בראשי המילים שבמשפט " קבל רינת עמך , שגבנו טהרנו נורא " שהוא חלק מן התפילה הפותחת במילים " אנא בכוח גבורת ימינך " ) . " בית הכנסת במחנה " סאן - סיפריאן בדרום צרפת , שם היה האומן - פליקס נוסבאום ( - ( 1944 - 1904 עצור בשנת . 1941 לאחר בריחה מן המחנה נלכד ונשלח למחנה ההשמדה באוושויץ .
|
|