|
|
עמוד:154
חלק רביעי / פסוקים מט - סו סבלו של המקונן מיד אויביו וציפייתו שה ' ינקום בהם פרק ג פסוקים מט - נא פסוק מט : עיני נגרה ולא תדמה מאין ה ֲפ ֻגוֹת : פסוק נ : עד ישקיף וירא ה ' משמים : פסוק נא : עיני עוֹללה לנפשי מכל בנוֹת עירי : פסוק מט : החיבור בין חלקה השלישי של הקינה אל חלקה הרביעי נוצר באמצעות הזכרת בכיו של המקונן . לעיל בכה על סבל בני עמו ( פסוק מח ) , ועתה הוא פונה לדבר על סבלו שלו . דומה לפסוקנו הוא פסוק בתהילים : " ביום צרתי אדוני דרשתי ידי לילה נגרה ולא תפוג מאנה הינחם נפשי " ( עז , ג ) , ודומה כי יש להמיר בפסוק זה את מילת " ידי " במילת " עיני " . מים ניגרים הם מים הזורמים כלפי מטה , והשוו לדברי האישה החכמה המדמה את חיי האדם ל " מים הניגרים ארצה אשר לא יאספו " ( שמואל - ב יד , יד ) . עינו של המקונן אינה פוסקת מבכי : " ולא תדמה " ( השורש דמ " ה הוא צורת משנה של דמ " ם , עניין דומיה ושתיקה , הפסקה מדיבור ) , וכך הוא בדברי ירמיהו : " תרדנה עיניי דמעה לילה ויומם ואל תדמינה " ( יד , יז ) . והשוו לעיל ב , יח : " " אל תתני פוגת לך אל תידום בת עינך " , ועיינו בפירוש שם . התרגום הארמי מבין את הסיפא של הפסוק כמדבר בכך שאין מי שמפיג את צערו של המקונן ואומר לו דברי תנחומים . פסוק נ : המקונן כבר הציג לעיל את השאלה הרטורית , שלפיה אי אפשר להעלות על הדעת שהאלוהים לא ראה את עיוות דינם של בני האדם ( " לעוות אדם בריבו ה ' לא ראה " [ פסוק לו ]) , ועתה הוא שב לעניין ראיית האלוהים ומודיע כי לא יעצור מבכי עד אשר " ישקיף וירא ה ' משמים " . התרגום הארמי מוסיף את מושא הראייה : " יחזי עולבני " , יראה את עלבוני . " להשקיף " פירושו להתבונן , לראות ( כגון בראשית יט , כח : " וישקף על פני סדום ועמורה " ) . לצירוף הפעלים שק " ף / רא " ה ראו לדוגמא : " ה ' משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דורש את אלוהים " ( תהילים יד , ב ) . אגב כך מודיענו המקונן כי מקום מושבו של האלוהים הוא בשמים , וראו פסוק מא : " נישא לבבנו אל כפיים אל אל בשמים " , ומשם הוא רואה הכול ומשגיח על בני האדם : " כי השקיף ממרום קודשו ה ' משמים אל ארץ הביט " ( שם קב , כ ) . פסוק נא : עינו הבוכייה והדומעת של המקונן גורמת לנפשו , היינו לו , נזק ; לפירוש זה של השורש על " ל ראו לדוגמא : " אם יש מכאוב כמכאובי אשר עולל לי " ( א , יב ) . הסיפא של הפסוק סתום , והפרשנים התעלמו ממנו או נתקשו בו עד מאוד . התרגום הארמי : " על חורבן פילכי עמי וניוול בנתא דירושלים קרתי " , כלומר : " בגלל חורבן מחוזותיו של עמי והשפלת בנות ירושלים עירי " . אך שמא יש לגרוס בפסוקנו " מכל בנות עין " . ל " בת עין " - ספק כינוי לעין ספק רק לאישון - ראו : " שומרני כאישון בת עין בצל כנפיך תסתירני " ( תהילים יז , ח ) . לפי נוסח משוער זה קובע המקונן כי הנזק שנגרם לו על ידי עינו הבוכייה גדול מכל נזק שגרמה אי פעם עין כלשהי לבעליה . אפשר אפוא ש " עין" נשתבש ל " עירי " בשל אי הבנה .
|
|