|
|
עמוד:151
ענן ותפילה על החכם רבא מסופר ( ברכות לב ע " ב ) שבימים מעוננים לא היה גוזר על תענית ציבור משום שהתפילה , לטענתו , לא תגיע ביום זה ליעדה , והוא מביא ראיה לדבריו מפסוק מד . ואילו על ר ' עקיבא מסופר שבשעה שעמד למשפט לפני הנציב הרומאי , טורנוסרופוס , היה מתפלל יחד עם תלמידו ר ' יהושע הגרסי , ואז " ירד ענן והקיפן . אמר ( = יהושע הגרסי ) ' דומה אני שלא ירד ענן והקיף אלא כדי שלא תישמע תפילתו של רבי ' , דכתיב ' סכותה בענן לך מעבור תפילה '" ( איכה רבה לפסוק מד ) , ואכן תפילתו של ר ' עקיבא לא נענתה וסופו שהוצא להורג בעינויים קשים . מדרש ספרי במדבר ( פיסקה מב ) מצביע בקשר לפסוקנו על סתירה כביכול העולה מפסוקי מקרא : " כתוב אחד אומר ' שומע תפילה עדיך כל בשר יבואו ' ( תהילים סה , ג ) , וכתוב אחד אומר ' סכותה בענן לך מעבור תפילה ' . כיצד יתקיימו שני מקראות הללו ? עד שלא נחתם גזר דין - ' שומע תפילה ' , משנחתם גזר דין - ' סכותה בענן לך '" . " יהודי מלוכלך" הכינוי האנטישמי הרווח " יהודי מלוכלך " ( ודומיו : " יהודון מסריח " וכיוצא באלה ) נשמע רבות במהלך ההיסטוריה , אך גם בימינו יש לו עדיין מהלכים . הסופר הצרפתי אמיל זולא , במכתבו המפורסם " אני מאשים " ( - ( 1898 מכתב שבו יצא כנגד משפטי המרמה שנוהלו בצרפת כנגד אלפרד דרייפוס - אמר בין השאר , כי דרייפוס היה " קרבן לרדיפתם של מי שכונו ' יהודים מלוכלכים ' - רדיפה שהיא חרפה לימינו " . והנה דומה שיסודו של כינוי גנאי זה בתפיסת היהודי ודימויו כבר בעולם היווני - רומי הקדום . קליאומדס , יווני שחיבר ספר אסטרונומי במאה השנייה לפני הספירה , לועג להשקפותיו האסטרונומיות של אפיקורוס ומביא ביטויים מספרו של זה האמורים להעיד , לדעתו , על נחיתותו כאדם וכסופר . על ביטויים אלה הוא מעיר : " וקצתם שאולים מבית הכנסת ומפי הקבצנים הניצבים על פתחו , אלה הם ביטויים השגורים בפי היהודים ומקולקלים הם ושפלים הרבה מן הרמשים " . ( על דימוי היהודים בעיני שונאיהם לבעלי חיים מטונפים ומשוקצים ניתן לומר רבות . ) והנה דומה כי גם המדרש נותן ביטוי לתפיסה זו של היהודי בעיני אחרים . במדרש איכה רבה ( ג , יד ) מתואר מחזה שהוצג בתאטרון רומי אשר במהלכו היו " מכניסים את המימוס ( = ליצן ) לתיאטרון שלהם וראשו גלוח , והן אומרים אלו לאלו : ' על מה ראשו של זה מגולח ? ' והם אומרים : ' היהודים הללו שומרי שבתות הן , וכל מה שהם יגעים כל ימות השבת אוכלים בשבת , ואין להם עצים לבשל בהם והם שוברים מיטותיהם ומבשלים בהם , והם ישנים בארץ ומתעפרים בעפר וסכין בשמן ולפיכך השמן ביוקר '" , רוצה לומר : זללנותם של היהודים בימי השבת מביאה אותם לשכב על הארץ , כבעלי חיים , וכשראשם מתמלא בכינים הם קונים את מלאי השמן כדי לסוך בו , וכך עולה מחירו , ואותו ליצן מסכן אינו יכול לקנות כמוהו ולכן הוא מגלח את שערותיו . כמה וכמה טענות אנטישמיות מובהקות עולות מקטע קצר זה : גרגרנות , חוסר תרבות המתבטא בשבירת המיטות ובשינה על הארץ כבעלי חיים , לכלוך ואף גרימה למחסור ולהעלאת מחירים , שמהם סובלים בראש ובראשונה הגויים . פתיחת קינות תשעה באב הראשונה בקינות של שחרית בתשעה באב במנהג אשכנז נתחברה בידי ר ' אלעזר הקליר וזו פתיחתה : " שבת סורו מני שמעוני עוכריי / סחי ומאוס השימוני בעדרי חבריי " , ורצונו לומר : שבת משוש לבנו ( השוו ה , טו ) כיוון ששונאיי ( הם " עוכריי " ) קראו לאחרים לסור ממני , ובקרב אומות העולם ( הם " עדרי חבריי " ) הציגו אותנו כסחי וכמאוס . איור על חבילת גרעיני חמניה ( ניו יורק , 2008 ) העושה שימוש בוטה בדימוי האנטישמי של היהודי המלוכלך . הכיתובים ברוסית : " שלום מישראל " ו " יריקה בכל מקום " .
|
|