|
|
עמוד:149
[ מלכים - ב ג , ה ]) ומר " ה ( " תאשם שומרון כי מרתה באלוהיה " [ הושע יד , א ]) . צירופם יחדיו מביע את עוצמתה של המרידה . לדברי הווידוי מצמידים הדוברים בנשימה אחת את הקביעה ( ושמא הטרוניה ?) כי האלוהים לא סלח . אך האם ציפו לסליחה בטרם חזרו בתשובה ? התרגום הארמי אינו מתקשה בשאלה זו כשהוא מוסיף ואומר כי ה ' לא סלח לעמו " מן בגלל דלא הדרנא לוותך " ( = משום שלא שבנו אליך ) . המדרש ( אבות דרבי נתן , נו " ב , מז ) סבור לעומת זאת , כי יש להבין את הקשר שבין שני חלקי הפסוק כמבוסס על ההנחה , כי הוידוי ( " נחנו פשענו " ) חייב היה להביא לסליחת האל , שכן זו מעלתו וכבודו של האלוהים שהוא אל רחום וחנון ומוחל לבריותיו כשהם מודים בחטאם . נראה שכך יש להבין גם את דבריו הקצרים של מדרש איכה רבה לפסוק : "' נחנו פשענו ומרינו ' - כמידתנו , ' אתה לא סלחת ' - כמידותיך " , היינו : בניגוד למידותיך . חקירה משמעותו היסודית של השורש חק " ר היא ירידה לעומק , חפירה עד לתחתית , ובהשאלה בירור עניין עד ליסודותיו : " אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה " ( ירמיה לא , לז ) . החילוף חפ " ר - חק " ר מצוי בסיפורי ריגול , כגון בסיפור על מרגלי יהושע ביריחו , שם נאמר כי המרגלים באו " לחפור את הארץ" ( יהושע ב , ב ) , בעוד שבסיפור ריגול אחר נאמר כי " וישלחו בני דן ... אנשים בני חייל מצרעה ומאשתאול לרגל את הארץ ולחקרה ויאמרו להם לכו חיקרו את הארץ " ( שופטים יח , ב ) . על האלוהים נאמר שהוא " תהום ולב חוקר ובכל מערומיהם ( = מסתריהם של התהום והלב ) יתבונן " ( בן סירא מב , יח ) , ולאדם נאמר על השאיפה להגיע להכרת סודות היקום , אף זאת בשם בן סירא : " פליאה ממך מה תדע עמוקה משאול מה תחקור" ( ירושלמי , חגיגה ב , א ) . כן מצאנו חק " ר בקשר לבירור מעמיק של נושא כלשהו , כגון הדרישה ממי שנודע לו על עיר שכל תושביה סטו מדרך הישר : " ודרשת וחקרת ושאלת היטב " ( דברים יג , טו ) . על השיכורים נכתב בספר משלי שהם " באים לחקור מימסך" ( כג , ל ) , ביטוי שיש המפרשים אותו כי מטרתם לחקור , לרדת עד קרקעיתו של הכלי שממנו הם שותים . שם העצם " חקר " מבטא מעמקים : " הבאת עד נבכי ים ובחקר תהום התהלכת " ( איוב לח , טז ) , " שמים לרום וארץ לעומק ולב מלכים אין חקר " ( משלי כה , ג ) . הוא הדין בשם העצם היחידאי במקרא , " מחקר " , הבא בצורת הרבים : " אשר בידו ( = ביד ה ' ) מחקרי ארץ ותועפות ( = עוצמה , גובה ) הרים לו " ( תהילים צה , ד ) . מן המשמעות של " חקר " כעומק התפתחה המשמעות של סוף , גבול : " אלוהי עולם ה ' בורא קצות הארץ ... אין חקר לתבונתו" ( ישעיה מ , כח ) , וזו אף משמעות הפועל : " וינח שלמה את כל הכלים מרוב מאוד מאוד לא נחקר משקל הנחושת " ( מלכים - א ז , מז ) , היינו שלא נודע משקלם בשל כמותם הרבה . ספרות חז "ל מדברת רבות על חקירת עדים ( ראו למשל אבות א , ט ) , וחקירה מדוקדקת במיוחד מכונה " שבע חקירות " ( סנהדרין ה , א ) . יסורי אדם על שום מה ? מגילת איכה עוסקת רובה ככולה בייסורי נפש וגוף , וברוח פסוק מ בקינתנו קובע התלמוד ( ברכות ה ע " א ) בשם רבא ובשם רב חסדא : " אם רואה אדם שייסורין באין עליו - יפשפש ( = יבדוק היטב ) במעשיו , שנאמר ' נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה '' ; פשפש ולא מצא - יתלה [ את סיבת הייסורים ] בביטול תורה , שנאמר : ' אשרי הגבר אשר תייסרנו יה ומתורתך תלמדנו ' ( תהילים צד , יב ) . ואם תלה ולא מצא [ שביטל תורה ] - בידוע שייסורין של אהבה הם , שנאמר : ' כי את אשר יאהב ה ' יוכיח ' ( משלי ג , יב ) " . מתברר שלא כל סבל הוא תוצאה של חטא האדם . בין ירמיהו לאליהו ויונה את פסוק מב רואה המכילתא ( דרבי ישמעאל , בוא , פסחא א ) כביטוי של שבח לירמיהו , מחבר המגילה , בהשוואה אל אליהו ויונה : " שלושה בנים הם . אחד תבע כבוד האב ( = האלוהים ) וכבוד הבן ( = עם ישראל ) . ואחד תבע כבוד האב ולא כבוד הבן . ואחד תבע כבוד הבן ולא בכבוד האב " , והוא הולך ומסביר : " ירמיה תבע כבוד האב וכבוד הבן , שנאמר ' נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת ' - לכך נכפלה נבואתו שנאמר ' ועוד נוסף עליהם דברים רבים ' ( ירמיה לו , לב ) " . ירמיהו חלק כבוד הן לעם , על שזה הודה על חטאו , וכן לאלוהים , בהזכירו את מידת הרחמים ואת יכולתו לסלוח ( אף שלא עשה כך במקרה זה ) . לעומת ירמיהו , שזכה בשל התנהגותו זו לנבואות נוספות , נענש אליהו שדיבר סרה בעם אך כיבד את האלוהים ( מלכים - א יט , יד ) בשילוח מעולם הנבואה . והוא הדין ביונה , שנענש באופן דומה על בריחתו אשר המדרש מבאר אותה , בדרכו , כנובעת מרצונו להגן על עם ישראל אך לא כיבדה את צו האלוהים .
|
|