|
|
עמוד:119
" פליטי חרב " ( ירמיה מד , כח ) אך גם פליטים מרעב או ממגפת הדבר ( יחזקאל ז , טז ) . " פליטה " היא שם עצם קיבוצי לקבוצה של אנשים שנותרו בחיים לאחר קרב או אסון כלשהוא , כגון בדברי יעקב : " אם יבוא עשו אל המחנה האחת והיכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה " ( בראשית לב , ט ) . המקרא מכיר גם את הצירוף " שארית הפליטה " ( דברי הימים - א ד , מג ) - הלוא הם השרידים , אחרוני האחרונים שנותרו מן ההרג . במאה העשרים שימש הביטוי בהקשרים רבים לשם תיאור מצבם של ניצולי שואה אשר טרם מצאו מנוח לכף רגלם והוסיפו לנדוד ממקום למקום או ישבו במחנות עקורים . הביטוי מצא את דרכו גם אל מגילת העצמאות , שבה נאמר : " שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה ויהודי ארצות אחרות לא חדלו להעפיל לארץ - ישראל , על אף כל קושי , מניעה וסכנה , ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד , חירות ועמל - ישרים במולדת עמם " . להנצחתה קיימים בערים חיפה והרצליה רחובות הנושאים את השם " שארית הפליטה " . בעיית הפליטים - שהם לפי ההגדרה הרווחת בימינו , אנשים שנמלטו מארצם מפאת הסכנה על רקע גזע , דת , לאום או השקפה מדינית - לא ירדה מעולם מעל הפרק . במאה העשרים הקים האו " ם ( 1950 ) נציבות העוסקת בפליטים United Nations - ( - High Commissioner for Refugees ( UNHCR השומרת על זכויותיהם ומסייעת למדינות הקולטות אותם למצוא להם פתרונות של קבע . טיפוח וטעוני טיפוח טיפוח משמעו מתן תשומת לב והענקת טיפול מסור ( כגון טיפוח החן , טיפוח הסביבה או טיפוח ההון האנושי ) . המושג " טעוני טיפוח " הוא יצירתו של הפרופסור לחינוך קרל פרנקנשטיין ( , ( 1990 - 1905 אשר טבע אותו כחלק ממשנתו החינוכית . עיסוקו בחינוך , פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית הביא אותו להכרה כי ישנם תלמידים , שרקעם החברתי בסביבה שאיננה מאתגרת דיה , מנע מהם מלמצות את כשרונותיהם והם נזקקו על כן ל "הוראה משקמת " ( גם הוא ביטוי שטבע פרנקנשטיין ) השונה משיטת ההוראה המקובלת . " טעון טיפוח " הוא אפוא מי שראוי וזכאי לטיפול מסור ולהשקעת יתר . אך כיוון שהיו מי שטפלו על ביטוי זה משמעויות מגזריות , אין נוטים עוד לעשות בו שימוש . ובכל זאת נסיים בטוב ... התרגום הארמי לפסוק מפתיע את קוראיו בפרשנותו הייחודית לשורה הראשונה בפסוקנו , וכה דבריו ( בתרגום לעברית ) : " תקרא חירות לעמך בית ישראל בידי המלך המשיח כפי שעשית על ידי משה ואהרן ביום שהוצאת את ישראל ממצרים ( והוא תרגום של " תקרא כיום מועד " ) ויתאספו נעריי סביב סביב מכל מקום שנפוצו שם ( והוא תרגום של " מגוריי מסביב " ) " . אמנם ניתן לחוש בצרימה בין דבריו אלה לבין המשך תרגומו את הפסוק ( דבר שהביא חוקרים לראות בהם תוספת משנית ) , ובכל זאת יש בהם מן המפתיע והמנחם בהזכרת הגאולה , מלך המשיח , יציאת מצרים וקיבוץ גלויות . " המשפחה " ( , ( 1916 פליטים יהודים מימי מלחמת העולם הראשונה , ציור שמן על בד מאת הצייר היהודי - פולני מאוריצי מינקובסקי ( . ( 1930 - 1881
|
|