|
|
עמוד:114
חלק שלישי / פסוקים כ - כב ירושלים קוראת לאלוהים לראות בתוצאות מעשהו פרק ב פסוק כ ראה ה׳ והביטה למי עוֹללת כה אם תאכלנה נשים פרים עללי טפ ֻחים אם יהרג במקדשׁ א ֲדני כהן ונביא : מן ההמשך , מפסוקים כא - כב , יתברר שירושלים היא הדוברת אל האלוהים , שכן היא נענתה להפצרת המקונן ( פסוק יח ואילך ) כי תפנה אליו בתפילה . לפתיחת דבריה של ירושלים , " ראה ה ' והביטה " , השוו את פנייתה אליו לעיל א , יא : " ראה ה ' והביטה כי הייתי זוללה " ( ושוב שם בפסוק כ : " ראה ה ' כי צר לי " ) . ירושלים ניצבת אפוא " נוכח פני אדוני " ( פסוק יט ) ותובעת ממנו לראות בעיניו , ולא להתעלם מגודל האסון . לנוסחת הפתיחה " ראה ה ' והביטה " מתלווה סדרה של שאלות רטוריות : הראשונה : " למי עוללת כה " , והרי לי , ירושלים עירך , הניצבת בזאת לפניך , עוללת כה ! שתי השאלות הבאות פותחות במילה " אם " , מילה הפותחת משפט תנאי , והכוונה לומר שראוי היה לו לתנאי זה להיות תנאי בטל ; האפשר להעלות על הדעת שכך יהיה ? ואף שהמקרים הנזכרים רחוקים מלעלות על הדעת , הם אכן התרחשו . המקונן ציפה שירושלים תקונן על מות ילדיה ברעב , אך היא , האישה - האם , מזכירה אסון גדול מזה : " אם תאכלנה נשים פרים " , רמיזה ברורה לקללה שבדברים כח , נג : " ואכלת פרי בטנך בשר בניך ובנותיך ... במצור ובמצוק אשר יציק לך אויבך " . ( על הורים האוכלים את בשר ילדיהם ראו בהרחבה להלן ד , י . ) ובאשר לצירוף " עוללי טיפוחים " : לשון " עוללים " מחזירה אותנו הן לקינת המקונן בפסוק יא , " בעטף עולל ויונק ברחובות קריה " , והן לציפייתו מירושלים שתתחנן על נפש עולליה ( כאמור בפסוק הקודם ) . " עוללי טיפוחים " הם עוללים שטיפחה , היינו יצרה , כלומר ילדה , והשוו התקבולת : " אף ידי יסדה ארץ וימיני טיפחה שמים " ( ישעיה מח , יג ) , וראו עוד להלן בפסוק כב : " אשר טיפחתי וריביתי " . אגב דברי טרונייתה מגלה ירושלים אסון נוסף שהתרחש בקרבה : הריגת כהנים ונביאים במקדש על ידי האויב . המקונן הרבה לדבר בחלק הראשון של קינה זו על הריסת המקדש ( פסוקים א , ד , ו , ז ) , אך עתה מתברר שלהרס נלווה גם הרג , ודמם של כלי הקודש , משרתי האלוהים ( לצירוף " כהן ונביא " ראו ישעיה כח , ז ) נשפך במקדשו של אלוהים . מי הרג כהן ונביא ? פסוקנו המזכיר הריגת כהן ונביא במקדש שימש את בעל דברי הימים ליצירת הסיפור על המלך יואש , אשר שיגר את שליחיו כדי להרוג כהן שהוא גם נביא בחצר המקדש : " ורוח אלוהים לבשה את זכריה בן יהוידע הכהן ויעמוד מעל לעם ויאמר להם כה אמר האלוהים למה אתם עוברים את מצוות ה ' ולא תצליחו כי עזבתם את ה ' ויעזוב אתכם . ויקשרו עליו וירגמוהו אבן במצוות המלך בחצר בית ה '" ( דברי הימים - ב כד , כ - כב ) . מסתבר שבעל דברי הימים זקוק היה לסיפור של רצח שיזם המלך כדי להצדיק את
|
|