|
|
עמוד:113
הפעוטות כשהם שוכבים ב " רחובות " , ואילו כאן נאמר עליהם שהם מוטלים " בראש כל חוצות " . ו "ראש חוצות " הם השטחים הפתוחים המרכזיים , שבהם סובבים אנשים לרוב , והשוו דברי נחום : " עולליה ירוטשו בראש כל חוצות " ( ג , י [ וכן להלן ד , א ]) . במיוחד קרובה לפסוקנו המחצית הראשונה של דברי הנביא המתאר במילים דומות את ירושלים בחורבנה : " בנייך עולפו שכבו בראש כל חוצות ... המלאים חמת ה ' גערת אלוהייך " ( ישעיה נא , כ ) . כיוון שפסוקנו חריג - ולו ארבע שורות ולא שלוש כבשאר פסוקי הקינה - יש שביקשו להניח כי השורה האחרונה היא יתרה ( ראו גם בפירוש לפרק א , ז ) וטענו שהיא מעין נוסחה חלופית לשורה " בהתעטפם כחלל ברחובות עיר " שבפסוק יב - שורה שנרשמה לכאורה בידי מאן דהוא בשולי כתב יד של המגילה והועתקה חוץ למקומה - אך לא נראה לקבל טענה זו . בנקודת השיא של קינת המקונן עם פנייתו הכאובה לירושלים יש מקום להרחבה ולחזרה על האמור בפסוק יא . תפילות ותלמוד תורה בלילה ב " קיצור שולחן ערוך " ( אורח חיים , סימן א ) - מעשי ידי ר' שלמה גאנצפריד , בן המאה התשע עשרה - נאמר : " אם אפשר לו להשכים ולקום בחצות הלילה , לעשות אז תיקון חצות מה טוב , כמו שנאמר ' קומי רוני בלילה לראש אשמורות ' ... ואם אי אפשר לו לקום בחצות , יתגבר על כל פנים לקום קודם עלות השחר ... וגם לאחר חצות הלילה יכול לעשות תיקון חצות , ואחר כך יעסוק בתורה , איש איש כפי יכולתו " . פסוקנו משמש אפוא בסיס למנהג של " תיקון חצות " מכאן ולימוד תורה בלילה מכאן . " תיקון חצות " הוא אוסף של מזמורי תהילים , קינות על החורבן ותחינות לישועה , המיועדים להיאמר בידי יחידים בביתם , בשעות הלילה של ימי החול , כשהם יושבים חלוצי נעליים על הרצפה . מנהג זה ידוע מתקופת הגאונים והוא צבר תנופה בעקבות תפישות קבליות , אך דומה שהיום הוא מוגבל לבודדים . לעומת זאת , המנהג ללמוד בלילה מתועד כבר בספרות חז " ל , וראו : " תנא ר ' חייא : כל העוסק בתורה בלילה - שכינה כנגדו , שנאמר ' קומי רוני בלילה לראש אשמורות שפכי כמים לבך נוכח פני אדוני '" ( תמיד לב ע " ב ) , ונראה שאף זה היה מנהגם של יחידים , תלמידי חכמים שתורתם אומנותם , כעולה מסיפור על ר' יוחנן וריש לקיש : " ר ' יוחנן אמר : אין גורנה ( = הזמן המתאים ללימוד ) של תורה אלא בלילה , ' קומי רוני בלילה ' . ר ' שמעון בן לקיש אמר : ביום ובלילה , שנאמר ' והגית בו יומם ולילה ' ( יהושע א , ח ) . ר ' שמעון בן לקיש למד פסוקים וכשהגיע לפסוקים אלו : ' ותקום בעוד לילה ' ( משלי לא , טו ) , ' קומי רוני בלילה ' , היה אומר : יפה לימדני ר ' יוחנן . וחזר ואמר : האין אתם רואים את תורתי עד כמה היא נהירה לי ? ומדוע ? שהיא תורה של לילה ויום " ( המקור חלקו בארמית ) . פיארברג על קריאת איכה מרדכי זאב פיארברג ( , ( 1899 - 1874 בן למשפחה חסידית , יליד רוסיה , עשה חיל בלימודיו בחדר ובישיבת צ ' רנוביץ , אך נתפס להשכלה , לקסמיה של הספרות העברית החדשה , שהיתה באותם ימים בחיתוליה . בחייו הקצרים , ולמרות בריאותו הרופפת , כתב שירים וסיפורים ובהם יצירתו המרכזית " לאן " , המשקפת במידה רבה את פרשת חייו שלו . בסיפור זה מתאר פיארברג את מנהג קריאת איכה בבית הכנסת בתשעה באב : " התפילה נגמרה . כל הקהל הגדול יושב על הארץ . איש איש נר חלב בידו וספר הקינות פתוח לפניו . החזן יושב על אבן לפני ה ' עמוד ' וקורא מגילת ' איכה' בקול נמוך ובניגון מעציב עד מאוד . הוא ( = דמות המספר ) מתבונן על פני הבית . כל האנשים שקועים בספריהם , אנחות דקות נשמעות מרגע לרגע . לא הרחק ממנו יושב אביו , עיניו שקועות בתוך ספרו , אך הוא אינו קורא , דמעה אחר דמעה מטפטפת על ה ' קינה ' הנושנה המלאה כתמי חלב ודמעות ... וקול החזן ... ים גדול של דמעות , של צרות , מתפרץ עתה מגרונו של האיש הפשוט הזה . כל מילה הוא זרם של מכאובים וייסורים , גל סוער שנפרד מתוך הים ... וגל אל גל קורא , תהום אל תהום : ׳חומת בת ציון ! הורידי כנחל דמעה יומם ולילה , אל תתני פוגת לך , אל תדום בת עינך , קומי רוני בלילה לראש אשמורות׳ " .
|
|