|
|
עמוד:112
פרק ב פסוק יט קוּמי רני בלילה ( בליל ) לראשׁ אַשמ ֻרוֹת שפכי כמים לבך נכח פני א ֲדני ש ׂאי אליו כפיך על נפשׁ עוֹלליך העטוּפים ברעב בראשׁ כל חוּצוֹת : בפסוק הקודם הפציר המקונן בירושלים להרבות בבכי , לקונן , באזני ה ' , ומחציתו הראשונה של פסוקנו ממשיכה באותה רוח . כבר לעיל ציין המקונן כי עליה לבכות " יומם ולילה " , וכאן הוא מרחיב בעניין הבכי בלילה : " קומי רוני בלילה " , היינו השמיעי קול רינה , ורינה הריהי תפילה , כגון העולה מן התקבולת : " הקשיבה רינתי / האזינה תפילתי " ( תהילים יז , א ) , אך גם קול צעקה , קינה , על אסון , כפי שמתוארת הדרך שבה עבר המידע על מותו של המלך אחאב בקרב לוחמיו : " ויעבור הרינה במחנה " ( מלכים - א כב , לו ) . ירושלים לא תנוח בלילה , מפני שתקום לבכות - להתפלל " לראש אשמורות " . הלילה מחולק לשלוש אשמורות , כלומר משמרות של שומרים . השנייה שבהם מכונה " התיכונה " ( שופטים ז , יט ) ואילו האחרונה היא " אשמורת הבוקר " ( שמות יד , כד ) . בפסוקנו קורא המקונן לירושלים לקונן - להתפלל " בראש אשמורות " , בראש כל אחת ואחת מן האשמורות , לאורך כל הלילה , היינו ללא הרף . בשורה השנייה נמשכת הפנייה אל ירושלים להתפלל ולקונן : " שפכי כמים לבך " , והשוו : " הורידי כנחל דמעה " שבפסוק הקודם . לנרדפות שבין " מים " ו " נחל " ראו משלי יח , ד : " מים עמוקים דברי פי איש / נחל נובע מקור חכמה " . לשפיכת הלב השוו שפיכת הנפש שבדברי חנה : " ואשפוך את נפשי לפני ה '" ( שמואל - א א , טו [ וראו עוד פסוק יג לעיל ]) . כיוון שהלב הוא משכן הרגשות , הרי שביטוין המפורש כמוהו כשפיכתן ממנו . המקונן ממשיך ואומר שאל לה לירושלים להניח לה ' להתחמק מפניה ; כשם שהוא שומע אותה , הוא חייב גם לראותה , ומכאן הציפייה שתתפלל " נוכח פני אדוני " , וראו : " אתה ידעת מוצא שפתיי נוכח פניך היה " ( ירמיה יז , טז ) . אל מילות התחינה נלווית גם תנועה האופיינית לתפילה , " שאי אליו כפייך " , בין בשמחה , כגון תהילים סג , ה : " כן אברכך בחיי בשמך אשא כפיי " , ובין בקינה , להלן ג , מא : " נישא לבבנו אל כפיים אל אל בשמים" ( והשוו עוד לעיל א , יז ) . עתה נודע סוף סוף לקורא מה צריך להיות תוכן קינתה של ירושלים : עליה להתפלל ולקונן " על נפש עוללייך " , על נפשם - חייהם של העוללים ועל רעבונם שלא בא על סיפוקו , שהרי " נפש " הוא גם כינוי לתיאבון - רעבון , וראו לדוגמא : " צדיק אוכל לשובע נפשו ובטן רשעים תחסר " ( משלי יג , כה [ והשוו לעיל א , יט ]) . על העוללים המתעלפים מרעב קונן המקונן בפסוקים יא - יב לעיל , ויש להשוות את דבריו בפסוקנו , " העטופים ברעב " , אל האמור בפסוק יא : " בעטף עולל ויונק ברחובות קריה " . בפסוק יא מתוארים
|
|