|
|
עמוד:111
" יש לבבות ויש לבבות . יש ליבות אדם ויש ליבות אבנים . ויש אבנים ויש אבנים . יש אבני דומה ויש אבנים לבבות " , כך כתב הרב צבי יהודה קוק במאמרו " מאחר כותלנו " שפורסם בשנת תרצ "ז ( . ( 1939 בעקבות מילים אלו כתב יוסי גמזו בשירו " הכותל" ( שנתחבר בעקבות מלחמת ששת הימים ) : " יש אנשים עם לב של אבן / יש אבנים עם לב אדם " . מתברר כי עוד קודם לכן , בשנת , 1871 חיבר הרב גרשון וידאוור מניו יורק שיר שעניינו ברגשות שמבטא הכותל , שיר שפורסם בעיתון " החבצלת " באותם ימים . ראשיתו במילים : " אם לב לבך , בן עבר / עלי קיר זה שים נא עיניך / אבן מקיר זה תזעק שוד ושבר / וכדונג מפני אש ימס לבך " . לאחר שחרור העיר העתיקה במלחמת ששת הימים הורחבה הסימטה שליד הכותל על ידי הריסת בתי המוגרבים וזו הפכה לרחבה גדולה המשמשת בעיקר כמקום תפילה , אך גם לקיום טקסים ממלכתיים ( שהחשובים בהם הם טקס פתיחת יום הזיכרון , שגם בו שזורות הדמעות , או טקסי השבעה לצה " ל ) . רחבת הכותל הומה במיוחד בתשעה באב , בשלושת הרגלים כאשר נערכים בה טקסים של ברכת כהנים המונית , בתיקון ליל שבועות ועוד . רבים נוהגים לתחוב בין אבני הכותל פתקים ובהם משאלות לבם ( פתקים אלו נאספים ומובאים לגניזה בידי רב הכותל ואנשיו ) . הכותל ידע עם זאת גם מאבקים סביב שאלת זכותם של חוגים שאינם אורתודוכסים לבטא את עצמם בתפילה בסמוך לו , וגם על כך נשפכו לא מעט דמעות . אדם כחומה וחומה כאדם בפסוקנו מתוארת החומה הבוכייה , ולעיל כבר למדנו שהאלוהים הוא שגרם לה לעשות כך : " ויאבל חל וחומה יחדיו אומללו " ( פסוק ח ) . פסוק י בקינתנו ממשיך ומתאר את תוצאת האבל שגרם ה' לחלק מן החומה : " טבעו בארץ שעריה " , והשוו לדברי ירמיהו : " אבלה יהודה ושעריה אומללו קדרו לארץ " ( יד , ב ) . וכשם שמאניש המקונן את החומה ואת השערים כביטוי לאבלה של העיר , כך משמשת החומה בפסוקים שונים כמטאפורה לחוסנם של בני אדם . כך בדברי נער מנערי נבל הכרמלי , המשבח באזני אביגיל את ההגנה שהעניקו דוד ואנשיו לרועי נבל : " חומה היו עלינו גם לילה גם יומם " ( שמואל - א כה , טז ) . גלגול מעניין של תיבת " חומה " ניכר בקורותיו של פסוק משיר השירים במפגשו עם הביטוי " יעלו חומה " הנאמר בספר יואל על האויב : " כגיבורים ירוצון כאנשי מלחמה יעלו חומה " ( ב , ז ) . וכך נאמר בתלמוד ( יומא ט ע " ב ) מפי בן ארץ ישראל לאדם שעלה אליה מבבל : " כמה שונא אני אתכם ( = בני בבל ) , דכתיב ' אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז ' ( שיר השירים ח , ט ) . אם עשיתם עצמכם כחומה ועליתם כולכם בימי עזרא - נמשלתם ככסף , שאין רקב שולט בו , עכשיו שעליתם כדלתות ( = לוח עץ המסמל דבר רעוע ) נמשלתם כארז שהרקב שולט בו " . לו עלו כל בני ישראל מבבל ארצה בתקופת שיבת ציון , בימי עזרא , היתה לעם תקומה מלאה , אלא שלא רבים נענו לקריאה לשוב לארץ , ובן ארץ ישראל מגנה את הבבלי על כך . והנה , ממקור זה נולד הביטוי " לעלות בחומה " ( ויש גורסים " כחומה " ) המוכר בעיקר בהקשר של עלייה מאורגנת ורבת משתתפים ארצה - נושא שהיווה אבן מחלוקת בין תנועות ציוניות , שראו עלייה זו כצו השעה , לבין מתנגדי הציונות , שראו בעלייה כזו דחיקת הקץ . גם כאן משמשת אפוא החומה כמטאפורה המסמלת בני אדם , במקרה זה מאוחדים ורבים במספר , המבצעים יחדיו מעשה רב עוצמה . " כותל הדמעות " , ציור שמן על בד מאת הצייר הגרמני יוהאן גוסטב באוארנפיינד ( . ( 1904 - 1848
|
|