|
|
עמוד:109
מזימה ויוזמה במופעיו השונים של הפועל זמ " ם במקרא משמעותו לרוב הוא תכנון להרע , כמו בפסוקנו , וכך לדוגמא גם : " כי שמעתי דיבת רבים ... בהיווסדם יחד עליי לקחת נפשי זממו " ( תהילים לא , יד ) , וכן בעניין מי שמעיד עדות שקר : " ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו וביערת הרע מקרבך " ( דברים יט , יט ) . רק בשיר " אשת חיל " נודעת במקרא לשורש זמ " ם משמעות חיובית : " זממה ( = תכננה [ לקנות ]) שדה ותיקחהו מפרי כפיה נטעה כרם " ( משלי לא , טז ) . משמעות נייטרלית ניתנת לפועל זה בנבואת זכריה : " כאשר זממתי להרע לכם בהקציף אבותיכם אותי אמר ה ' צבאות ולא ניחמתי . כן שבתי זממתי בימים האלה להיטיב את ירושלים ואת בית יהודה אל תיראו " ( ח , יד - טו ) . הפועל יז " ם ( שהוא צורת משנה של זמ " ם ) מופיע רק פעם אחת ויחידה במקרא , בסיפור מגדל בבל , ומשמעותו תכנון להרע : " ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות " ( בראשית יא , ו ) . גם כמעט כל מופעי שם העצם הגזור מזמ " ם , " מזימה " , מכוונים במקרא לתוכנית להרע , כגון דברי הנזיפה של האלוהים לעם ישראל הבא אל המקדש : " מה לידידי בביתי עשותה המזימתה" ( ירמיה יא , טו ) , או " העיר ה ' את רוח מלכי מדי כי על בבל מזימתו להשחיתה " ( שם נא , יא ) . במשמעות נייטרלית בא המונח בדברי איוב לאלוהים : " ידעתי כי כל תוכל ולא יבצר ממך מזימה " ( מב , ב ) . ומאידך גיסא , בספר משלי מוענקת משמעות חיובית למזימה , כגון דברי השבח שהוא מרעיף על החכמה : " מזימה תשמור עליך תבונה תנצרכה " ( ב , יא ) , אגב , מעניין להעיר כי התלמוד ( עבודה זרה יז ע " ב ) מבין את המילה " מזימה " בפסוק מספר משלי כצירוף האות מ " ם ( בתפקיד של מ " ם השלילה ) אל תיבת " זימה " : החכמה תשמור על האדם שלא יפול למלכודת הזימה . בלשוננו שלנו מזימה היא לעולם תוכנית להרע , ואילו יוזמה , הגזורה מן השורש יז " ם , היא בעלת משמעות חיובית , וכמוה המלים שנגזרו ממנה : יזם , יזמות ומיזם . המילה " יוזמה " היא מחידושיו של אליעזר בן יהודה , כאמור בשירו של ירון לונדון , " אליעזר בן יהודה " : " אם נמה העברית אלפיים , אז מה ? הבה נעירנה ונמציא את היוזמה , את המגהץ את הפצצה את הריהוט " . כיצד מתאבל מלך בשר ודם ? במדרש איכה רבה לפסוק הפותח את המגילה מובא קטע ארוך המציג מנהגי אבלות אנושיים , אשר האלוהים ביקש לעשות כמותם ונזקק לשם כך לעזרתם של המלאכים : " קרא הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת ואמר להם : מלך בשר ודם כשמת לו מת והוא מתאבל , מה דרכו לעשות ? אמרו לו : תולה שק על פתחו . אמר להם : אף אני כך אני עושה , הדא הוא דכתיב ( = זה הוא שכתוב ) ' אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם ' ( ישעיה נ , ג ) . מלך בשר ודם מה דרכו לעשות ? אמרו לו : מכבה את הפנסין . אמר להם : כך אני עושה , שנאמר ' שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נוגהם' ( יואל ד , טו ) . מלך בשר ודם מה דרכו לעשות ? כופה ( = הופך ) את המיטות [ ויושב על הארץ ] . כך אני עושה שנאמר ' עד דכורסוון רמיו ועתיק יומין יתיב ' ( = עד שהכיסאות הוטלו ועתיק יומין , הקב " ה , ישב [ דניאל ז , ט ]) , כביכול שהיו הפוכין . מלך בשר ודם מה דרכו לעשות ? הולך יחף . כך אני עושה , שנאמר ' ה ' בסופה ובשערה דרכו וענן אבק רגליו ' ( נחום א , ג ) . מלך בשר ודם מה דרכו לעשות ? יושב ודומם . כך אני עושה שנאמר ' ישב בדד וידום ' ( להלן ג , כח ) . מלך בשר ודם אבל מה דרכו לעשות ? יושב ובוכה . כך אני עושה דכתיב ' ויקרא אדוני ה ' צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ' ( ישעיה כב , יב ) " . ולעניין פסוקנו : " מלך בשר ודם מה דרכו לעשות ? מבזע פורפירא שלו ( = קורע את בגד הארגמן המלכותי שעליו ) . כך אני עושה , דכתיב : ' עשה ה ' אשר זמם ביצע אמרתו ' . ר ' יעקב דכפר חנן מפרש ליה ( = מפרש את הפסוק ) : מהו ' ביצע אמרתו ' ? מבזע פורפירא שלו " . תיבת " אמרתו " נדרשת כך כעוסקת בשולי הבגד , האמרה ( כגון מועד קטן י ע " א ) , ואילו " ביצע " נדרש כעניין של חלוקה , חיתוך , כמו בציעת הפת ( כגון ברכות לט ע " ב ) . לפי זה מדבר פסוקנו על האלוהים שנוהג כבשר ודם , קורע את בגדי הפאר שלו ומתאבל כנתיניו , ביטוי עז עוצמה להזדהותו עם סבלותיהם . קטע זה מן המדרש פתח את דברי ההספד על מוראות השואה שנשא בכסלו תש " ה ( דצמבר 1944 ) הרב יחזקאל סרנא בישיבת חברון שבירושלים . הרב סרנא ( 1969 - 1889 ) הדגיש כי האלוהים עצמו הוא שקורא לבכי ולמספד , כי אין לבני האדם – בשעת חורבן הבית כבימי השואה – היכולת לתפוס את גודל האסון ולהתאבל כראוי . בני האדם יכולים רק לחקות את האלוהים ולהתאבל כמותו . דברים אלו מהפכים את כוונת המדרש : במקום מעשי בנים כסימן לאב , במקרה זה נעשים מעשי האב סימן לבניו .
|
|