|
|
עמוד:101
כינויה של ירושלים בלב סדרת השאלות היה " הבת ירושלים " , ובסופה היא קרויה " בתולת בת ציון " . שני כינויים המופיעים יחדיו גם בדברי ישעיהו המיועדים לאזני מלך אשור : " בזה לך לעגה לך בתולת בת ציון / אחריך ראש הניעה בת ירושלים " ( מלכים - ב יט , כא וישעיה לז , כב ) . המקונן , היודע שאין בדבריו נחמה , מבהיר מדוע דבריו לא יעודדו את ירושלים : " כי גדול כים שברך " . השבר נזכר כבר לעיל , " נשפך לארץ כבדי על שבר בת עמי " ( פסוק יא [ וראו בפירוש שם ]) , אך ל " שבר" גם משמעות נוספת , כדימוי לים ולממדיו - " משברי ים " , וראו , למשל : " מקולות מים רבים אדירים משברי ים " ( תהילים צג , ד ) . התרגום הארמי לפסוקנו מרחיב את הדימוי לים וגליו וקובע כי שברה של ירושלים כמוהו כ " תבר גללי ימא רבא בעידן נחשוליהון " ( = משברי גליו של הים הגדול בעת שהם סוערים ) . המילים " כי גדול כים שברך " כוללות רמז ומשחק מילים עם הצירוף " הים הגדול " ( כגון במדבר לד , ו ) והן מקדימות את השאלה הרטורית הרביעית והאחרונה הפותחת ב " מי " ולא ב " מה " : " מי ירפא לך " , והתשובה כמובן - אין מי שירפא לך . ואפשר שיש כאן רמז לקללה שבדברים כח , לה : " יככה ה ' ... אשר לא תוכל להירפא " . לניגוד שבין שב " ר לרפ " א ראו לדוגמא : " ביום חבוש ה ' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא " ( ישעיה ל , כו ) . " אעידך " - עדות ועדיים מדרש איכה רבה לפסוק דורש אותו על עברו של עם ישראל ולא על ההווה המדכא שלו , כשהוא דורש את תיבת " אעידך " בשתי משמעויות שונות , עניין של עדות , היינו התראה מפי נביאים , ועניין של עדיים , תכשיטים : ' " מה אעידך ' - כמה נביאים העדתי בכם . רבי ( יהודה הנשיא ) אמר : נביא אחד בבוקר ונביא אחד בין הערביים , הדא הוא דכתיב ( = זה הוא שכתוב ) : ' ויעד ה ' בישראל וביהודה ביד כל נביאי כל חוזה לאמור שובו מדרכיכם הרעים' ( מלכים - ב יז , יג ) . ר ' נתן אמר : שני נביאים בשחרית ושני נביאים בערבית , הדא הוא דכתיב : ' ואשלח עליכם את כל עבדיי הנביאים יום השכם ושלוח ' ( ירמיה ז , כה ) - השכם בבוקר ושלוח בערב . רבי אומר : כמה קישוטין ( = עדיים ) קישטתי אתכם . אמר ר ' יוחנן : שישים ריבוא מלאכי השרת ירדו עם הקדוש ברוך הוא בסיני ועטרה ביד כל אחד ואחד לעטר כל אחד ואחד מישראל " . הזכרת הנביאים שהעם לא שמע בקולם יחד עם תכשיטי היקר שהתקשט בו העם בהר סיני באה להראות כמה גדולה הטובה שאיבד משעה שסירב להיענות לדברי האלוהים ביד נביאיו . ומה עוד נדמה " כים " ? במקרא ואחר כך בספרות האגדה נמצא דברים נוספים שאמרו עליהם שהם כמו הים , היינו " כים " , וזאת במשמעויות מנוגדות , לשלילה ולחיוב . הנביא ישעיה קובע על הרשעים שהם " כים נגרש ( = רועש , כמו נרגש ) כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט" ( נז , כ ) , רוצה לומר כי כל מעשי הרשעים , שאינם נחים לרגע ואינם פוסקים להרע , גם מפיצים זוהמה . ואומר המדרש : " מה הים הזה הגלים שבתוכו מתגאין ועולין , כיוון שכל אחד ואחד מהם מגיע לחול הוא נשבר וחוזר , וחברו רואה אותו , אף הוא מתגאה ועולה ואינו חוזר בו , כך הם הרשעים , רואים אלו את אלו והם מתגאים" ( תנחומא , מהדורת בובר , ויקרא יז ) . על הרעש שגורמים הבבלים הפולשים לארץ אומר הנביא ירמיהו ש " קולם כים יהמה " ( ירמיה ו , כג ) . ומאידך גיסא יש דברים שהם " כים " ולחיוב דווקא , כגון השוואת התשובה לים : " נמשלה תשובה כים ... מה הים הזה לעולם פתוח , כך שערי תשובה לעולם פתוחין " ( איכה רבה ג , ס ) , וכך אף " התלמוד שהוא כים גדול " וכל הנחלים ההולכים אליו הם ענפי התורה למיניהם ( שיר השירים רבה ה , ב ) . ואחרונה : תיאור גודל הטובה שצריך עם ישראל להחזיק לאלוהים ( ברכות נט ע " ב ומכאן בסידור התפילה ) כולל את המשפט " אילו פינו מלא שירה כים ולשוננו רינה כהמון גליו ... אין אנו מספיקים להודות לך ... על אחת מאלף אלפי אלפים וריבי רבבות פעמים הטובות שעשית עם אבותינו ועמנו " .
|
|