|
|
עמוד:99
כד , ז ) , אך היה גם לכינוי ליין ממש , ראו : " זנות ויין ותירוש יקח לב " ( הושע ד , יא ) . צירוף מקובל אחר הוא " לחם ויין " , הנזכרים , דרך משל , כמה שנתן מלכיצדק מלך שלם לאברהם ( בראשית יד , יח ) או בתקבולת בתיאור ספר משלי את הרשעים : " כי לחמו לחם רשע / ויין חמסים ישתו " ( ד , יז ) . הלחם והיין זכו למעמד מיוחד במסורת ישראל , דבר הבא לידי ביטוי גם בעובדה שרק על שני אלה ניתקנה ברכה המיוחדת להם : " בורא פרי הגפן " מכאן ו " המוציא לחם מן הארץ " מכאן , בעוד שעל שאר המזונות תוקנו ברכות כלליות יותר כגון " בורא פרי האדמה " וכיוצא בזה . באבות דרבי נתן ( נו " ב , ה ) מתואר השפע של העבר במילים אלה : " כל זמן שהיתה עבודת בית המקדש קיים היתה ברכה בעולם והזול מרובה והדגן מרובה והיין מרובה ובני אדם אוכלים ושובעים והבהמה אוכלת ושובעת " , וכשמבקש מדרש בראשית רבתי לתאר את השפע לעתיד לבוא , הוא אומר ( עמ ' 240 - 239 ) כי " כשיבוא משיח ... באותה שעה היין והדגן והצאן ירבו בעולם , הדא הוא דכתיב ( = זה הוא שכתוב ) ' חכלילי עיניים מיין ' ( בראשית מט , יב ) - כל ההרים יאדימו והגיתות יטיפו יין , ' ולבן שיניים מחלב ' ( שם ) - כל הבקעות יתלבנו ( = ילבינו ) משדות התבואה ומעדרי צאן " . ובין העבר הזוהר והעתיד המבהיק מצויים ימי החורבן והילדים הזועקים למזון - ואין . חיק חיק , מילה שמשמעותה הראשונית והבסיסית היא תוך ( ראו : " חיק הרכב " , תוכה של המרכבה [ מלכים - א כב , לה ]) מציין את הרווח הנוצר בשעת חיבוק בין החזה לזרועות . חיק מציין גם אינטימיות ביחסים בין איש ואישה , ועל כן מכונה האישה בכינוי " אשת חיק" ( דברים יג , ז ) או " שוכבת חיק " ( מיכה ז , ה ) . וכשם שהאישה נתונה בחיק האיש כן הוא בחיקה , וראו הצירוף " איש חיק " ( דברים כח , נו ) . האינטימיות שבחיק מתבטאת גם ביחסי אם וילדיה , ועל כך הורחבו הדברים בפירוש הפסוק . החיק נתפס כמרכז הפגיע בגוף האדם , ולפיכך מכוונת הנקמה אליו . כך לדוגמא : " והשב לשכנינו שבעתיים אל חיקם חרפתם אשר חרפוך אדוני " ( תהילים עט , יב ) . החיק הוא גם חלק הבגד שבין החגורה לחזה , וכך משמש כמקום סתר , כגון : " שוחד מחיק רשע יקח להטות אורחות משפט " ( משלי יז , כג ) , היינו שנותן השוחד הרשע מסתיר את השוחד בחיקו עד שיתננו ביד השופט . שימוש מיוחד בתיבת " חיק " מצוי בצירוף " חיקו של אברהם" המופיע בספרות הבית השני ואף בספרות חז " ל . בספר היובלים ( כב , כו ) נאמר שבשעת מותו של אברהם , " ויישן יעקב בחיק אברהם אבי אביו " , ללמדך על הקירבה המיוחדת שבין הסב לנכדו ועל כך שהנכד הוא יורשו האמיתי של אברהם . הביטוי מצוי גם בתלמוד הבבלי ( קידושין עב ע " ב ) שם נאמר על רב אדא בר אהבה : " היום יושב בחיקו של אברהם " , ורש " י מציע לביטוי זה שני פירושים : לפי האחד מדובר במותו של חכם זה , ולפי האחר מדובר בטכס כניסתו לבריתו של אברהם אבינו . על מוות ברחובות ובחיק אם בין סיפורי מדרש איכה רבה , המתארים את מוראות החורבן , מצוי סיפור המתבסס על פרטים בפסוקנו והמציג שתי זירות שונות של מוות , רחובות מכאן וחיק אם מכאן . וכך נמצא במהדורת בובר לפסוק ( בתרגום לעברית ) : " מעשה באישה אחת שאמרה לבעלה : ' קח כסף זה וצא לשוק וקנה לי דבר מה ונאכל ולא נמות ' . עשה כן , לקח מן הכסף ויצא לשוק , ביקש לקנות דבר מה ולא מצא , פרפר ( = גסס ויצאה נפשו ) ומת . באו ואמרו לבנו הגדול : ' האין אתה יוצא ורואה מה עושה אביך ? ' יצא ומצאו מת בתוך השוק , החל בוכה עליו , פרפר אף הוא ומת לידו . בא בנו הקטון , ביקש לינוק ולא מצא בשדי אמו דבר , פרפר ומת , לקיים מה שנאמר ' בהתעטפם כחלל ברחובות עיר ' - זה בעלה ובנה הגדול , ' בהשתפך נפשם אל חיק אמותם ' - זה בנה הקטון " . " יד לילדי הגולה " ( , ( 1945 אנדרטה מעשה ידי זאב בן - צבי ( 1952 - 1904 ) הניצבת בקיבוץ משמר העמק , ב " גן פינת הגולה " . האנדרטה , המתארת ילד בחיק אמו , מוקדשת לזכר טוסיה אלטמן , לוחמת במרד גטו ורשה , ומתרכזת בילדים שהושמדו בשואה . במקום חקוק גם קטע ממכתבה האחרון של טוסיה אל קרוביה בארץ ישראל : " אני פורשת כפיי וקצרה ידי מהושיע . הושיעו ! " הצלם : אבישי טייכר .
|
|