|
|
עמוד:91
קו ותקוה " קו " בלשון המקרא מציין חוט המשמש למדידה במלאכת הבניין . ב " קו " נעזר ה ' בבריאת הארץ , כדבריו לאיוב מן הסערה : " מי שם ממדיה כי תדע או מי נטה עליה קו " ( לח , ה ) , וגם עושי פסלים עשו בו שימוש : " חרש עצים נטה קו יתארהו בשרד ( = חרט ) יעשהו במקצועות ( = כלי לפיסול ) ובמחוגה יתארהו " ( ישעיה מד , יג ) . קו המידה שימש גם לחלוקת נחלות : " והוא הפיל להן גורל וידו חלקתה להם בקו " ( ישעיה לד , יז ) . הקו נזכר גם בדברי יחזקאל אודות האיש - המלאך המדריך אותו בסיורו בירושלים החזונית , זו שלעתיד לבוא : " בצאת האיש קדים וקו בידו וימוד אלף באמה" ( מז , ג ) . בראשית החזון מתייחס הנביא למכשיר המדידה כאל " פתיל פישתים " ( מ , ג ) , ונראה אפוא שאכן בחוט מדובר . גם הנביא זכריה מנחם ומנבא על בניין ירושלים תוך שהוא מזכיר את הקו : " שבתי לציון ברחמים ביתי יבנה בה ... וקו ינטה על ירושלים" ( א , טז [ וראו גם ירמיה לא , לח - לט ]) . מדרש איכה רבה לפסוק מעיר כי " יש קו לטובה ויש קו לרעה " , ומשמע שלעיתים תפקיד הקו לסמל מלאכת בניין ויצירה , אך לעיתים הוא בא לייצג דווקא את משפט הצדק ולשמש במלאכת ההריסה והענישה . והולך המדרש ומדגים את דבריו מפסוקנו ומנבואת הזעם לירושלים עקב חטאי מנשה : " ונטיתי על ירושלים את קו שומרון ואת משקולת בית אחאב ומחיתי את ירושלים כאשר ימחה ( = ינגב ) את הצלחת מחה והפך על פניה " ( מלכים - ב כא , יג ) . והנה , דומה שהמילה " תקוה " קשורה למילה " קו " , וגם לה משמעות של חוט , וראו דברי המרגלים לרחב : " הנה אנחנו באים בארץ את תקוות חוט השני הזה תקשרי בחלון אשר הורדתנו בו" ( יהושע ב , יח ) . כאשר עושה רחב כדבריהם , אין המילה " חוט" מופיעה : " ותקשור את תקוות השני בחלון " ( פסוק כא ) , ואפשר אפוא ש " חוט " בפסוק יח אינו אלא פירוש המילה " תקוה " , פירוש ששולב בפסוק זה מחשש שהמילה לא תובן . האם דברי העם המיואש בבבל : " יבשו עצמותינו ואבדה תקוותנו נגזרנו לנו " ( יחזקאל לז , יא ) מקנים משנה הוראה למושג " תקוה " ? גם התקוה שאבדה וגם חוט החיים שנגזר ? ראיה להבנה זו ניתן להעלות ממאמרו של ר ' לויטס איש יבנה בפרקי אבות ( ד , ד ) : " מאוד מאוד הוה שפל רוח שתקוות אנוש רימה " . הידיעה כי קו החיים ( " תקוות אנוש " [ מקור הביטוי הוא בדברי איוב יד , יט ]) הוא כליון ואבדון , תביא את האדם לחיים של צניעות וענוה . בלשון ימי הביניים כבר מתועדת משמעות המילה " קו " כפי שזו נוהגת בלשוננו . לשוננו אף יצרה צירופי סמיכות רבים מספור שבהם הנסמך הוא " קו " , כגון : קו אופי , קו אווירי , קו אורך וקו רוחב , קו גבול ( ובמסגרתו " הקו הירוק " ) , קו החוף , קו המטרה , קו פרשת המים , קו השבר ועוד ועוד . " איכה " ( - ( 2016 מעשה ידי האמן הישראלי מולי בן ששון ( יליד . [ 1953 הבית ביצירה טווה קורים של חלומות , ויוצר חלון אור כגעגוע לעתיד של בניין , מתוך אפלת הרס וחורבן . הדפס בטכניקה מעורבת , שנעשה במיוחד עבור ספר זה .
|
|