|
|
עמוד:89
תקוות לבניית המקדש לעתיד לבוא , ולחנוכת המזבח שייבנה בו , עולות מכמה מקורות שאחד המפורסמים שבהם הוא הפיוט " מעוז , צור ישועתי " , פיוט שנתחבר בידי פייטן בשם מרדכי באשכנז של המאות הי " ג - י " ד . פיוט זה מצפה להקמת בית המקדש ( "תיכון בית תפילתי " ) ולהשבת עבודת הקרבנות שם ( " ושם [ קרבן ] תודה נזבח " ) . לאחר שיטבח האלוהים באויבי ישראל , יושר שיר חנוכת המזבח . והנה , כדי לבסס את הבקשה הזו לגאולה מביא הפייטן ארבע דוגמאות היסטוריות למצבי משבר , שבהם נגאל העם בעזרת האלוהים מאויביו : תקופת השעבוד במצרים , חורבן הבית וגלות בבל , גזירת המן וימי החשמונאים . וכך הוא אומר על חורבן הבית , נושא מגילת איכה : " דביר קודשו ( = המקדש וירושלים ) הביאני / וגם שם לא שקטתי / ובא נוגש והגלני / כי זרים עבדתי " . סיגר והסגיר גזרונם של המילה " הסגרה " ושל השורש סג " ר מעיד על משמעותם הבסיסית : סגירה , מניעת חופש . בהקשר הכהני - פולחני , הכהן מסגיר את הנגע , רוצה לומר את נושא הנגע , למשך שבעת ימים ( ויקרא יג , ד ) , שם אותו בבידוד עד שיהא ראוי לטיהור . עם זאת , בדרך כלל משמש הפועל סג " ר במקרא למסירת אדם ביד אויבו או מי שרודף אותו , כך בבנין פיעל , כגון בדברי אבישי לדוד על אודות שאול : " סיגר אלוהים היום את אויבך בידיך " ( שמואל - א כו , ח ) . במשמעות זהה בא הפועל בבניין הפעיל ; כך כשמדובר בהסגרת עבד נמלט אל אדוניו : " לא תסגיר עבד אל אדוניו אשר ינצל אליך מעם אדוניו " ( דברים כג , טז ) , וכן בדברי עבדו המצרי של העמלקי , המבטיח לדוד כי יביאנו אל הגדוד העמלקי , אך מציג את תנאיו : " ויאמר השבעה לי באלוהים אם תמיתני ואם תסגירני ביד אדוני ואורידך אל הגדוד הזה " ( שמואל - א ל , טו ) . החוק המקראי קובע כי במקרה של רצח בשגגה אין להסגיר את הרוצח ביד גואל הדם : " וכי ירדוף גואל הדם אחריו ולא יסגירו את הרוצח בידו כי בבלי דעת היכה את רעהו " ( יהושע כ , ה ) , אך " וכי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה - מעם מזבחי תקחנו למות " ( שמות כא , יד ) , והוא יוסגר לידי רודפיו . והשוו המעשים באדוניהו ( מלכים - א א , נ - נג ) וביואב ( שם ב , כח - לד ) אשר נמלטו כדי לאחוז בקרנות המזבח , אך הדבר לא הצילם ממוות . בעידן המודרני קיימים הסכמים בין מדינות שמטרתם להילחם בפשיעה . במסגרתם ניתן להסגיר ממדינה למדינה חשודים בפלילים או כאלה שכבר הורשעו ונמלטו ממיצוי עונשם . הסכמי ההסגרה הם דו - צדדיים ולמדינת ישראל הסכמים שכאלה עם כארבעים מדינות . חוק ההסגרה נחקק בכנסת ישראל בשנת תשי "ד ובו רשימת פשעים שבגינם ניתן להסגיר אדם למדינה המבקשת את הסגרתו . על ההסגרה חלות הגבלות רבות : אין ההסגרה חלה על פשעים פוליטיים , ואין היא תופסת אם עובר העבירה כבר עמד לדין בארץ המתבקשת להסגירו , או אם כבר חלה התיישנות על העבירה . מדינת ישראל אינה מסגירה אנשים שהעבירה המיוחסת להם בוצעה במסגרת תפקידם בכוחות הביטחון , ואף לא אם ההסגרה עלולה לפגוע באינטרס חיוני של המדינה . מזבח קטורת ממגידו עשוי מאבן גיר , מן המאה התשיעית לפנה " ס .
|
|