|
|
עמוד:47
טומאה בשולי עיר - כיצד ? מדרש איכה רבה לפסוק מבקש להעניק משמעות קונקרטית למטאפורה " טומאתה בשוליה " , והריהו מספר כי " מקום היה למטה מירושלים תופת שמו " . בתוספת ב ' למדרש תנחומא , ואתחנן ( מהדורת בובר ) , אף נוקבים בשם המקום במדויק : " גיא בן הינום " , הוא הגיא הנמצא דרומית לעיר העתיקה בירושלים והמקיף את עיר דוד והר ציון , היינו ממש בשולי העיר . במקום זה , אמר הנביא ירמיהו ( ז , לא ) , חטאו בני ישראל בחטא הנורא של עבודת המולך , שהוא הוא הטומאה האמורה , לדעת המדרש , בפסוק . עבודת המולך מתוארת במדרש איכה רבה כך : " צלם חלול היה שם נתון לפנים משבעה קנקלים ( = שבעה חדרים נמצאו לפני פסל המולך עצמו ) , וטס של נחושת בידו , וכירה ( = אש בוערת ) היתה נתונה על גבו , וכל מי שהיה מקריב סולת - פותחין לו [ חדר ] אחד , תורין ובני יונה - פותחין לו שניים , כבש - פותחין לו שלושה , איל - פותחין לו ארבעה , עגל - פותחין לו חמישה , שור - פותחין לו שישה , וכל מי שהיה מקריב בנו , פותחין לו שבעה . ונותנין אותו ( = את הילד ) לתוך טס של נחושת , ומסיקין את הכירה תחתיו , והיו מקלסין לפניו ( = משבחים את האב בקולות רמים ) ואומרין לו ' יערב לך ויבסם לך ' , וכל כך למה ? כדי שלא ישמעו נהמת בניהם ויחזרו בהן " . במדרש תנחומא אף מסבירים את השם " תופת " מלשון רעש התופים שהיו עובדי המולך מרעישים כדי להחריש את זעקות הילד המוקרב . שול , שוליים וגם שובל שם העצם " שול " מצוי במקרא רק בצורת הרבים , ומשמעו תחתית הבגד , שיפוליו , כגון האמור על הפעמונים בבגדו של הכהן הגדול שהיו " על שולי המעיל סביב " ( שמות כח , לד ) . וכבר במקרא עצמו חל חילוף בין ו " ו לבי " ת ( שני עיצורים הנהגים בשפתיים ) וכך נוצרה גם צורת היחיד " שובל " ( ישעיה מז , ב ) . בלשון חז "ל משמש שם העצם שוליים גם לתיאור חלקים של חפצים אחרים , כגון " שולי הכוס " ( דמאי ז , ב ) , וכן " שולי קערה " - תחתיתה ( כלים ל , א ) , והשוו : " שהושחרו פניהם של ישראל בימיו כשולי קדרה " , ניב המתאר את שינוי פני האדם המתבייש במעשיו , בדבריו או במחשבתו ( מגילה יא ע " א ) . מאוחר יותר , מתאר המשורר יהודה הלוי את געגועי היושבים בגולה , בקצווי עולם , אל ציון ( בשירו " ציון הלא תשאלי לשלום אסירייך " ) במילים : " המחזיקים בשולייך ומתאמצים לעלות ולאחוז בסנסיני תמרייך " . בלשון החדשה מדברים גם על שולי דף הנייר , על שולי הכביש , ועל שובל שבתחתית הבול . כך נוצר גם ( באישור האקדמיה הישראלית ללשון העברית ) השימוש בלשון יחיד , אך רק בתחום התחבורה : " המכונית חנתה בשול השמאלי של הכביש " . המושג " הערת שוליים " , הערה הבאה בתחתית הדף והמקובלת בכתיבת ספרות מדעית , הוא תרגומו של המושג האנגלי . footnote בשולי הדברים נזכיר גם את הסרט הישראלי הנושא שם זה , שביטא לעג לאקדמיה , המרבה בהערות שוליים בכתיבתה . יומנו של מנחם אופנהיים שנכתב בגטו לודג ' ( בין השנים . ( 1944 - 1941 היומן , שנכתב בשולי סידור תפילה בעברית וביידיש , משקף את חיי היומיום בגטו . ככל הידוע , מחברו נספה באושוויץ .
|
|