|
|
עמוד:37
ח - ט ) . המקונן מסיים את הפסוק בהזכרת הבתולות וכך יוצר קשר אל העיר , שבה פתח הפסוק ושבה יסיים , והרי העיר מכונה לא אחת בכינוי " בתולת בת ציון " ( כגון להלן ב , יג ) . לשון " מר לה " חוזרת ומעלה בתודעה אישה אומללה , שאבדו לה בניה , כדברי נעמי : " אל בנותיי כי מר לי מאוד מכם כי יצאה בי יד ה '" ( רות א , יג ) . בין דרך לדרך החיבור הקרוי " מדרש אגדה " מציג את פרק א במגילת איכה כעונש שבא על עם ישראל כיוון שלא התנהג כהלכה , תוך עימות של כל אחד ואחד מן הפסוקים שבפרק עם הבטחות של ישועה וחסד שלא מומשו , על דרך : " אילו זכיתם ( = צברתם זכויות ) הייתם קוראים בתורה [ כך וכך ] ... עכשיו שלא זכיתם נתקיים לכם [ היפוכו של דבר ] " . כך למשל : " אילו זכיתם הייתם קוראים בתורה ' וישכון ישראל בטח בדד ' ( דברים לג , כח ) , עכשו כשעשיתם הרע בעיניי תקראו ' איכה ישבה בדד "' , ולענייננו מקשר המדרש בין פסוקנו לבין הדרכים שבהן היו עולים לרגל לירושלים בשנות שפע ושמחה : " אילו זכיתם נתקיים עליכם ' שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון ה '' ( שמות כג , יז ) , ועכשו שלא זכיתם - ' דרכי ציון אבלות '" , וכן הלאה עד סוף הפרק . שערי ירושלים כנגד האמור בפסוקנו " כל שעריה שוממין " , וכנגד האמור להלן " טבעו בארץ שעריה " ( ב , ט ) , מתאר מזמור קכב עלייה לרגל לירושלים , כאשר שעריה הומים מאדם : " עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים . ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו" ( פסוקים ב - ג ) . שערי ירושלים שבים ונזכרים גם להלן ( ד , יב ) : " לא האמינו מלכי ארץ כל יושבי תבל כי יבוא צר ואויב בשערי ירושלים " , והנה תחת האויבים - הכובשים שבאו בשערים מבטיח הנביא המנחם כי אומות העולם יבואו בשערי העיר כדי להשיב לה את בניה , ולפיכך : " ופיתחו שערייך תמיד יומם ולילה לא יסגרו להביא אלייך חיל גויים ( = רכושם ) " ( ישעיה ס , יא ) . את הבטחת הנביא לעתיד לבוא לירושלים , " ושמתי כדכוד שמשותייך ושערייך לאבני אקדח " ( ישעיה נד , יב ) , מרחיב התלמוד הבבלי : " עתיד הקדוש ברוך הוא להביא אבנים טובות ומרגליות ( = הם הכדכוד והאקדח ) שהם שלושים על שלושים , וחוקק בהן עשר על עשרים ומעמידן בשערי ירושלים " ( בבא בתרא עה ע " א ) , כלומר : באבנים יקרות שגודלן שלושים על שלושים ( אמה ?) יחורר , יקדח , האלוהים פתח בגודל של עשר על עשרים , והם השערים שיקדמו את פני הבאים לירושלים לעתיד לבוא . בחומת העיר העתיקה בירושלים יש כיום שבעה שערים המאפשרים כניסה אליה , שערים שנפרצו בחומות העיר בין המאות השש - עשרה לתשע - עשרה : השער החדש ( הוא שער עבדול חמיד ) , שער שכם ( הקרוי גם שער דמשק או באב אל - עמוד ) , שער הפרחים ( הידוע גם בשם שער הורדוס או באב א - זהרה ) , שער האריות ( שיש שקראו לו שער השבטים או שער מרים ואף שער יהושפט ) , שער האשפות ( הוא שער המערביים ) , שער ציון ( הידוע גם כשער הרובע היהודי או שער היהודים ) ושער יפו ( המכונה גם שער דוד או באב אל - חליל ) . על שער נוסף , שער הרחמים , ראו להלן ב , ט . " שער האריות " , צולם ביולי , 1967 הצלם אינו ידוע .
|
|