|
|
עמוד:35
היציאה לגלות לא היתה נטולת סכנות ; האויבים רדפו את הגולים והשיגום , ואף כאן מהדהדות קללות התורה : " ובאו עליך כל הקללות האלה ורדפוך והשיגוך עד הישמדך כי לא שמעת בקול ה ' אלוהיך לשמור מצוותיו וחוקותיו אשר ציווך " ( דברים כח , מה ) . כמו אוהביה של ירושלים גם רודפיה הם זכרים , ואפשר שיש פה רמז לכך שמי שרדפה אוהבים ( אלילים ) בעבר , תיענש ברדיפת אויבים . הרודפים משיגים את הבורחת " בין המצרים " , במקום צר שקשה לחמוק בו מן הרודף , וראו תהילים קטז , ג : " ומצרי שאול מצאוני " , ומעיר ר ' יוסף כספי : " כטעם ( = במשמעות של ) ' מן המצר קראתי יה' ( תהילים קיח , ה ) , כאומרו ' מקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאל ' ( במדבר כב , כו ) " . הנחמה שבקללה המילים " היא ישבה בגויים לא מצאה מנוח " מתארות מצב מקולל ובלתי רצוי , אך המדרש ( בראשית רבה לג , ז ) מוצא דווקא יסוד של נחמה בדברים . וכך מובא בשם ריש לקיש על הפסוק העוסק ביונה ששלח נוח מן התיבה : " ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ... ותשוב אליו אל התיבה " ( בראשית ח , ט ) : " אילו מצאה מנוח לא היתה חוזרת , ודכוותה ( = וכמוהו ) ' היא ישבה בגויים לא מצאה מנוח ' - הא מצאה לא היו חוזרים , ודכוותה ' ובגויים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח ' ( דברים כח , סה ) - הא אילו מצאו לא היו חוזרים " . דווקא הסבל שבישיבה בלתי רגועה בין הגויים הוא שיעורר את בני ישראל לשוב לארצם , ודומה כי היו דברים כגון אלה בעולם גם בדורותינו . בין המצרים כינוי לשלושת השבועות שראשיתם בשבעה עשר בתמוז וסופם בתשעה באב , מן היום שבו נבקעו על פי המסורת חומות ירושלים בידי האויב ועד שחרבה העיר , בבית ראשון ובבית שני גם יחד . הכינוי לימים אלו מצוי כבר במדרש ( איכה רבה לפסוק ) הקובע כי אלו " יומין דעקא " , ימים של צרה . לפי המדרש דבר זה נובע מכך שכוחות הרע סובבים בהם בחוצות וראוי להיזהר מהם . עם הזמן מוקדו שלושת השבועות האלה בהכנה לקראת תשעה באב , תוך החמרה הולכת וגוברת בביטויי אבל שבאורח החיים הדתי . תקופה זו ניתן לחלק לארבעה חלקים : ( א ) הימים שעד ראש חודש אב , שראשיתם בצום י " ז בתמוז , צום הנמשך במהלך שעות האור בלבד ; ( ב ) תשעת הימים שעד תשעה באב , עליהם נאמר בתלמוד הבבלי ש " משנכנס אב ממעטין בשמחה " ( תענית כו ע " ב ); ( ג ) השבוע שבו חל יום תשעה באב , וכמובן ( ד ) יום זה עצמו . עדות ישראל נוהגות במהלך תקופת שלושת השבועות מנהגים מגוונים במה שנוגע להימנעות מקיום שמחות , קניית בגדים חדשים , תספורת וגילוח , אכילת בשר ושתיית יין וכיוצא בזה , עד לתשעה באב עצמו שהוא צום הנמשך יממה ובאים בו לביטוי גם איסורים אחרים ( רחצה וסיכה , נעילת נעלי עור , יחסי אישות ) . החמרה הולכת וגוברת זו מעניקה לביטוי " בין המצרים " , שמשתמעת ממנו כניסה אל מקום צר והולך , משמעות חדשה . " גלות " ( , ( 1904 ציור מאת האמן היהודי הפולני שמואל הירשנברג ( . ( 1908 - 1886 היצירה הוצגה במוזיאון היהודי בברלין ונעלמה ממנו בשנת . 1939 לפנינו העתק שנעשה כנראה על ידי אחד מתלמידיו של האומן בשנות חייו האחרונות בירושלים .
|
|