|
|
עמוד:32
פרק א פסוק ב בכוֹ תבכה בלילה ודמעתהּ על לחיהּ אין להּ מנחם מכל אה ֲביה כל רעיה בגדוּ בהּ היוּ להּ לאיבים : בפסוק זה , על כל חלקיו , מואנשת העיר ירושלים . אם לעיל תוארה העיר " כאלמנה " , הרי שכאן היא מוצגת כאישה עזובה . בקשר לצורת המקור " בכו " ( = בכה ) מעיר ר ' אברהם אבן עזרא : " וי " ו ' בכו ' תחת ה " א , כי אותיות אהו "י מתחלפות כמו ' השכלת עשו ' ( בראשית לא , כו ) במקום ' עשה '" . לבכי בלילה יש להשוות את דברי המזמור : " יגעתי באנחתי אשחה בכל לילה מיטתי ( = מרוב דמעות תדמה המיטה לים ששוחים בו ) " ( תהילים ו , ז ) . את הבכי דווקא בלילה ניתן להסביר בכמה דרכים : או בשל החשיכה המוסיפה על העצב , או בשל בדידותו של האדם בלילה כשהוא לבדו על מיטתו , או משום שבלילה הוא יכול להסתיר את בכיו מזולתו , ואולי גם משום שבלילה העולם שקט יותר והבכי נשמע למרחק רב יותר מאשר בשעות היום : " מפני שאין הבכייה נשמעת ביום מפני דיבורו ( = רעשו ) של יום " ( מדרש אגדה לפסוק ) . דמעתה של הבוכה ניגרת על הלחי . אף שהפסוק מזכיר לחי אחת , הכוונה היא לשתיים , כמו שהוא גם , דרך משל , בתהילים ג , ח : " היכית את כל אויביי לחי שיני רשעים שיברת " ( לפי זה אין צורך לגרוס בפסוקנו " לחיה " , כפי שהוא בכמה כתבי יד עבריים ובתרגומים העתיקים ) . זרימתה הבלתי פוסקת של הדמעה באה ללמדנו שהבכי אינו פוסק ( והשוו להלן ג , מט ) , ו " אין לה מנחם ( ראו עוד להלן פסוקים ט , טז , יז , כא ) מכל אוהביה " . הנחמה היא הפך הבכי והדמעה , וראו : " אמרר בבכי אל תאיצו לנחמני " ( ישעיה כב , ד ) , וכן : " והנה דמעת העשוקים ואין להם מנחם " ( קהלת ד , א ) . ומי הם אוהביה של ירושלים ? לכאורה מדובר בבניה שגלו ממנה או שמתו במהלך כיבושה ולא יוכלו עוד לבוא ולנחמה . תמיכה בפירוש זה ניתן להעלות מן התיאור ההפוך על מצבה של העיר לעתיד לבוא , כפי שהוא בנבואת שיבת ציון המדברת אל השבים לעיר : " שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה / שישו איתה משוש כל המתאבלים עליה " ( ישעיה סו , י ) . ועוד פוגשים אנו באוהבי העיר במזמור של עלייה לרגל : " שאלו שלום ירושלים ישליו אוהבייך״ ( תהילים קכב , ו ) . אך דומה שבפסוקנו אוהבי ירושלים הם דווקא מאהביה הזרים , וראו פסוק יט להלן : " קראתי למאהביי המה רימוני " , וזאת על פי השורה הבאה : " כל רעיה בגדו בה היו לה לאויבים " . אוהביה של ירושלים " לא רק שלא עזרו אותה , אלא שהיו לה לאויבים" ( ר ' יוסף קרא , נוסח ב ) . לצמד המילים " אוהב " ו " רע " שמשמעותן בלשון המקרא קרובה , ראו לדוגמא : " אוהביי ורעיי מנגד נגעי יעמודו / וקרוביי מרחוק עמדו " ( תהילים לח , יב ) . תנו דעתכם גם להיפוך " אוהביה " ל " אויבים " , והשוו : " כן יאבדו כל אויביך ה ' ואוהביו כצאת השמש בגבורתו " ( שופטים ה , לא ); ובמיוחד דברי ירמיהו : " כל מאהבייך שכחוך אותך לא ידרושו כי מכת אויב היכיתיך " ( ל , יד ) .
|
|