|
|
עמוד:71
' " נגילה ונשמחה בך ' ( שיר השירים א , ד ) . בעשרה לשונות של שמחה נקראו ישראל : גילה , שישה , שמחה , רינה , פציחה , צהלה , עליצה , עליזה , חדוה , תרועה , גילה " . ( והרבה מהם נפוצים כשמות פרטיים . ) רשימה זו יצרה שמות עצם חדשים שנגזרו מפעלים שונים , וזאת כדי ליצור משקל נקבי אחד לכולם : שישה , פציחה , צהלה , עליצה . השורש פצ " ח ( ראו " פצחי רינה וצהלי " [ ישעיה נד , א ]) , אינו מביע שמחה אלא פתיחה , פתיחת הפה כדי לזמר . גם " תרועה " שבסוף הרשימה אינה לשון של שמחה אלא השמעת רעש או נגינה , אף שיש פסוקים בהם התרועה מביעה שמחה , כגון : " ורבים מהכהנים והלוויים וראשי האבות הזקנים אשר ראו את הבית הראשון ביסדו זה הבית בעיניהם בוכים בקול גדול ורבים בתרועה בשמחה להרים קול " ( עזרא ג , יב - יג ) . במנוגד לכל אלה נמצאת השמחה לאיד - שמחה על כשלונו או מפלתו של האחר . יסוד הביטוי הוא במשלי יז , ה : " שמח לאיד לא ינקה " ( וראו התקבולת בין " איד " לבין " רעה " : " קרוב איד מואב לבוא / ורעתו מיהרה מאוד " [ ירמיה מח , טז ]) . רעיון דומה מופיע בדברי החכם מכל אדם : " בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך " ( משלי כד , יז ) . ומדרש איכה רבה ( מהדורת בובר ד , יח ) קובע כי העיר ביתר , מבצרו האחרון של בר כוכבא , החזיקה מעמד במשך חמישים ושתיים שנה לאחר חורבן ירושלים , אך גם היא חרבה כיוון ששמחה מסיבותיה שלה לאידה של ירושלים , " ושמח לאיד לא ינקה " ( וראו עוד עמוד . ( 203 " כי אתה עשית" את המילים האלו מבינים בפסיקתא דרב כהנא ( יט , ב ) כמעט כהטחת דברים כלפי מעלה וכהאשמת האלוהים בסבלם של בני ישראל . קביעה זו נעזרת במשל : " אמרו [ בני ישראל ] לפניו : ריבון העולמים , ולא אתה הוא שעשית ?! מושלו משל . למה הדבר דומה ? למלך שנשא למטרונא והיה מצווה אותה ואומר לה ' אל תשיחי עם שכנותייך , ולא תשאילי להן ולא תשאלי מהן ' . פעם אחת הקניטה אותו וטרדה ( = גרש אותה ) והוציאה מתוך פלטין ( = ארמון ) שלו , והיתה מחזרת על בתי שכנותיה ולא היתה אחת מהן מקבלת אותה . אמר לה המלך ' הא אגישת אפך ' ( = התחצפת , עד שאף הגויים אינם רוצים בך ) , אמרה לו : ' אדוני המלך , ולא אתה הוא שעשית ? לא כך היית מצוה עליי ואומר לי אל תשיחי עם שכנותיך ואל תשאילי להן ולא תשאלי מהן ? אילו שאלתי מהם או השאלתי להן , כלום היתה אחת מהן רואה אותי עוברת ליד ביתה ולא היתה מקבלת אותי אצלה ? ' כך אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא : ' ריבון העולמים ולא אתה הוא שעשית ? ולא כך הכתבת לנו בתורה , לא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך ( דברים ז ג )? לו נשאנו מהם או הישאנו להם , כלום היה אחד מהם רואה את בנו או בתו עומד על שער ביתו ולא היה מקבל אותו ? " ( המקור חלקו בארמית ) . הדינים שהבדילו בין ישראל לעמים , אומר המדרש , הם שהביאו בסופו של דבר למצבו האומלל של העם , ודינים אלו הריהם מדיני התורה . ראוי אפוא שמי שחקק דינים אלו גם יסייע לשומרים עליהם ואף סובלים בגינם . כתובה , ניו יורק תרע " ב . בענבי הגפן שבראשה רשומות כל לשונות השמחה שבברכות החתונה .
|
|