|
|
עמוד:68
פרק א פסוק כ ראהה׳ כי צר לי מעיחמרמרוּ נהפךלבי בקרבי כי מרוֹ מריתי מחוּץ שכלהחרב בבית כמות : לאחר שהודתה קבל עולם ומלואו במריה ואף הצדיקה את דינו של ה ' , מעזה ירושלים לפנות אליו ולהפציר בו כי יטול את נקמתה מיד אויביה ( פסוקים כ - כב ) , ובקריאה זו לנקם גם תגיע הקינה אל סופה . שוב פותחת ירושלים את דבריה במילים " ראה ה '" ( השוו להתפרצויותיה לדברי המקונן בפסוקים ט ו - יא ) . " צר לי " היא פנייה רווחת לה ' בעת צרה , כגון : " חונני ה ' כי צר לי " ( תהילים לא , י ) , " אל תסתר פניך מעבדך כי צר לי מהר ענני " ( שם סט , יח ) , והמשכה כאן במילים " מעי חמרמרו " . המעיים והלב - על פי מחשבת העולם הקדום - הם משכן לרגשות , לכאב , והשוו " מעיי מעיי אוחילה קירות לבי הומה לי" ( ירמיה ד , יט ) , וכן : " היה לבי כדונג נמס בתוך מעיי " ( תהילים כב , טו ) . עוצמת הרגש האצור במעיים מובעת בפסוקנו בפועל המחומש " חמרמרו " , שמשמעותו : תססו ( גם להלן בפרק ב , יא ) , וראו האמור במי הים הגועש : " יהמו יחמרו מימיו " ( תהילים מו , ד ) , ואיוב אומר : " פני חמרמרו מני בכי " ( טז , טז ) . גם בהמשך פסוקנו , במילים " נהפך לבי בקרבי " , נמצא ביטוי לרגשות עזים , והשוו הושע יא , ח : " נהפך עליי לבי יחד נכמרו ניחומיי " . אך להפיכת הלב יש גם משמעות נוספת , שינוי שחל באדם ; כך נאמר על המצרים : " הפך לבם לשנוא עמו " ( תהילים קה , כה ) , וכאשר נבחר שאול למלך נאמר בו : " ויהפוך לו אלוהים לב אחר " ( שמואל - א י , ט ) . לפי זה אומרת ירושלים : עתה עברתי שינוי והבנתי " כי מרו מריתי " , היינו פשעתי ( וראו פסוק יח ) . ותנו דעתכם למשחק המילים בין " מרו מריתי " ל " חמרמרו " . מה שאמרה ירושלים באוזני כל העמים היא שבה ואומרת באוזני האלוהים . לאחר הווידוי ממשיכה העיר במניין הצרות שניחתו עליה : " מחוץ שיכלה חרב בבית כמוות " . השורש שכ " ל שמור למות ילדים על פני הוריהם , וראו על מות ילדים בחרב את דברי ירמיהו : " לכן תן את בניהם לרעב והגירם ( = עשה שדמם יוגר ) על ידי חרב ותהיינה נשיהם שכולות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרוגי מוות " ( יח , כא ) . המוות מתחולל בכל מקום , הן בחוץ והן בבית , והשוו בשירת " האזינו " : " מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה " ( דברים לב , כה ) , ודומה כי פסוקים יח - כ בקינתנו אכן רומזים לשירה זו ולבשורה המרה שהיא מייעדת לעתיד . ( מדרש איכה רבה לפסוקנו אכן יוצר קשר זה מפורשות . ) ואשר לצורה " כמוות " : הכ " ף היא כ " ף החיזוק , וראו גם להלן ה , ג : " יתומים היינו ואין אב אימותינו כאלמנות " , וכן לדוגמא במדבר יא , א ( " ויהי העם כמתאוננים " ) . התרגום הארמי הבין כ " ף זאת ככ " ף הדמיון ואמר ( בתרגום לעברית ) : " בבית הרג הרעב , כמלאך המחבל הממונה על המוות " .
|
|