ב. מקומה של המגילה בספר התנ"ך

עמוד:13

ב . מקומה של המגילה בספר התנ "ך משעה שנוצר בימי הביניים הקובץ בן חמש המגילות הנקראות במועדי ישראל , נקבע ביניהן מקום גם למגילת איכה . בכתבי יד אשכנזיים ובדפוסים , סדרן של המגילות הוא על פי סדר השנה , המתחילה בחודש ניסן , חודש האביב , שהוא " ראש חדשים" ( שמות יב , ב ) . ראשונה למגילות היא אפוא מגילת שיר השירים הנקראת בפסח , ואחריה רות ( שבועות ) , איכה ( תשעה באב ) , קהלת ( סוכות ) ואחרונה - אסתר ( פורים ) . בכתבי יד ספרדיים סדרן של המגילות הוא על פי המסורת בדבר זמן חיבורן : רות ( שבסופה נזכר דוד ושהמסורת מייחסת את חיבורה לשמואל ) , שיר השירים וקהלת ( המיוחסות לשלמה ) , איכה ( המיוחסת לירמיהו ועיסוקה בחורבן הבית הראשון והיציאה לגלות ) ואחרונה - אסתר ( המספרת על קורות ישראל בגלות פרס ) . חז " ל טרם הכירו את קובץ חמש המגילות , וברשימת ספרי המקרא שבתלמוד הבבלי ( בבא בתרא יד ע " ב - טו ע " א ) נזכרת מגילת איכה בין ספרי הכתובים , אחרי הספרים המיוחסים לשלמה ( משלי , קהלת ושיר השירים ) ולפני ספר דניאל . בתרגום השבעים נסמכה מגילת איכה אל ספר ירמיהו , בעקבות יחוסה לו ( ראו א . שם המגילה שמה של המגילה בספרות חז " ל הוא " קינות " ( בבא בתרא יד ע " ב ) , " מגילת קינות " ( ירושלמי , שבת טז , טו ) וגם " ספר קינות " ( חגיגה ה ע " ב ) , והשם " קינות " דבק גם בתרגומים העתיקים : תרגום השבעים והתרגומים הלטיני והסורי . לעיתים מוסיפים כתבי יד של התרגומים הללו אל שם המגילה את שמו של ירמיהו : " קינות ירמיהו " ואפילו " קינות ירמיהו הנביא " . ואכן השם " קינות " , מלבד היותו משקף את הסוגה הספרותית של חמשת פרקי המגילה , נובע , כפי הנראה , מן המסופר על קינת ירמיהו על המלך יאשיהו ( דברי הימים - ב לה , כה ) , סיפור המלווה גם בהזכרת קובץ של קינות : " ויקונן ירמיהו על יאשיהו ויאמרו כל השרים והשרות בקינותיהם על יאשיהו עד היום ויתנום לחוק על ישראל והנם כתובים על הקינות " . ( על יחוס מגילת איכה לירמיהו ועל היחס בין ספרו לבין המגילה , ראו להלן , סעיף יב . ) השם " איכה " , שניתן למגילה בעקבות המילה שבראשה ( תופעה רווחת במתן שמות לספרי המקרא ) , דבק במגילה כנראה רק בימי הביניים , והוא מופיע גם בכותרות המדרשים המוקדשים לה : " איכה רבה " ו " איכה זוטא " . מבוא " מותר ללמוד ( בתשעה באב ) מדרש איכה ... וכן ללמוד פירוש איכה ופירוש איוב " ( שולחן ערוך , אורח חיים , תקנ " ד , סימן ב ) עמוד הפתיחה למגילת איכה בכתב יד של המקרא עם המסורה הגדולה והקטנה ( . ( Harley 5711 כתב היד הועתק בשלהי המאה הי " ג .

משכל (ידעות  ספרים)


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר