|
|
עמוד:66
דגל אדום מעל המזרח התיכון אל " ם ( בדימ ’ ) פסח מלובני , הוצאת המרכז למורשת מודיעין , 512 , 2017 ע’ “ דגל אדום מעל המזרח התיכון " עוסק במעורבות הצבאית של בריה " מ במזרח התיכון במאה ה , 20 - ממחצית שנות ה 50 - ועד לקריסתה ב . 1991 - הספר מתמקד במעורבות זו בשתי מדינות עיקריות , מצרים וסוריה , אך כולל גם פרק העוסק בלוב ונגיעה לגבי תימן . כן עוסק הספר בבניית והפעלת הנוכחות הימית בים התיכון , מול הצי השישי האמריקאי וציי נאט " ו . פרק מיוחד מוקדש להתמודדות המודיעינית בין ישראל לבריה " מ ובו תמונת מאמצי המודיעין שהפעילו הסובייטים מול צה " ל מאז , 1967 ומנגד פעילות “ מסרגה " ביחידה 8200 ) 848 ) נגד האיום הסובייטי . זוהי בחינה של המעורבות הצבאית הסובייטית מול ישראל לאורך המלחמות שהתחוללו בינינו לבין מדינות ערב : מלחמת סיני ( , ( 1956 ששת הימים ( , ( 1967 ההתשה ( , ( 1970 - 1967 יום הכיפורים ( 1973 ) ושלום הגליל ( , ( 1982 וכן בתקופות שביניהן . הספר מבוסס על מגוון מקורות : מן הצד הסובייטי / רוסי , שהתפרסמו בעיקר לאחר קריסת בריה " מ ; מן הצד הערבי – המצרי והסורי – בעיקר מכותבים בכירים שהיו מעורבים אישית בנושא ; מחוקרים במערב שעקבו אחר הנושא , מגורמים רוסים שפרסמו את זיכרונותיהם ומחקריהם באנגלית , וגם ממקורות שהתפרסמו בעברית . כן כולל הספר עדויות של אנשי “ מסרגה " שפעלו באותם ימים בבסיסי יחידה . 8200 אל " ם ( מיל ' ) פסח מלובני שירת במשך שנים רבות בתפקידי איסוף ומחקר בכירים בקהילת המודיעין , ובכלל זה ביחידה . 8200 בשנים האחרונות עוסק במחקר צבאות ערב וצבאות זרים שפעלו באזור . יאסר ערפאת - רטוריקה של מנהיג בודד רונית מרזן , , 2016 הוצאת רסלינג , 350 עמ' נעם טפר ספרה של ד “ ר רונית מרזן הוא מסמך מרתק . מלבד עבודת הנמלים שניכרת בו בליקוט המקורות , הוא מלא כרימון בתובנות חדשות ומקוריות על יאסר ערפאת כמנהיג , שליווה את החברה הערבית ואת העם הפלסטינאי במשך ארבעה עשורים עד מותו בנובמבר , 2004 ובמידה רבה עיצב את פניה . ד “ ר מרזן בחרה להתמקד , לעקוב ולנסות לפענח את הרטוריקה שאפיינה את נאומיו , מכתביו וראיונותיו לאורך התקופה שבה שירת את עמו . החל משנות ה , 70 - כשקרא למאבק המזוין , דרך התקופה שבה שהתה הנהגת הפת “ ח בלבנון , האינתיפאדה הראשונה וכלה בתקופה שבה נחתם הסכם אוסלו . היא הגיעה למסקנה מעניינת : אותם סמלים דתיים אסלאמיים ששימשו את ערפאת בקריאתו לגי ‘ האד במטרה להביא את עמו לצאת למלחמה בישראל - שימשו אותו גם בניסיון לשכנע את עמו לחתום על הסכם עם האויב . מרזן מנתחת את דמותו של ערפאת כמי שצמח על ערכי האסלאם ומיצב עצמו כמנהיג אותנטי שיונק מיסודות אסלאמיים ( ג ' יהאד , המאבק מזוין לשחרור ירושלים , שחרור מסגד אלאקצא והאדמה תוך התבססות על הח ' דית ופסקי הלכה אסלאמיים ) ומבדל עצמו בעטיים . לכן הוא התקבל בדיסוננס עמוק בבואו לקפוץ מדרגה אל תהליך השלום . על פי מרזן , היה עליו להכין את הקרקע לכך במהירות ומבלי שיאבד את כוחו הפוליטי , בקרב ההנהגה הפלסטינאית ובמיוחד בקרב עמו . מרזן מנתחת בצורה כירורגית את נאומיו ודולה מהם את הסימבולים והמוטיבים ששימשו להוציא את העם הפלסטינאי למאבק . היא מראה ביד אמן את השימוש בח ' דית הקורא להשמדת היהודים ולג ‘ יהאד מעודן בידי המנהיג הקורא לג ‘ יהאד מסוג אחר ; כיצד מהתוכנית הגדולה לייסד את פלסטין מהגדה ועד לים מעודנת התוכנית ונארזת כג ' יהאד קטן . מרזן מפרשת זאת כקריאה של ערפאת לעם לקבל על עצמו את הסכם אוסלו - אבן הדרך הראשונה לקראת בניית מדינה בגבולות עזה והגדה המערבית - ואת ערפאת כמנהיג שחתם עליו . בצורה זו מפענחת מרזן ושופטת לכף זכות נאומים של ערפאת , שהסעירו את המנהיגות בישראל . לטענתה , מתחת לרטוריקה המתלהמת הקוראת לא פעם לג ' יהאד או לחתימה על הסכם שאותו אין כוונה לקיים ( ערפאת כינה את הסכם אוסלו “ שלום חודיבייה “ – הסכם זמני ) נמצא סאב - טקסט שאותו הישראלים לא ראו ואנשי המחקר לא פירשו נכון . טקסט שכוונתו הייתה למסד את הסכם אוסלו ולא לפרקו . ערפאת , על פי מרזן ואחרים , נלחם משנת 1987 מלחמת מאסף על מעמדו כמנהיג . כל כוונתו - לשמר את כוחו הפוליטי בתקופה שבה החלה לקום מנהיגות פלסטינים חלופית להנהגה הגולה בתוניס . על פי מרזן , הפת “ ח החל לאבד את כוחות חיוניותו ואת הובלת המאבק המזויין נטלו ארגוני ההתנגדות כמו החמאס והג ' יהאד האסלאמי , ולפיכך נע ערפאת בין הפטיש האסלאמי לבין הסדן הישראלי , שחייב אותו לביצוע הסכמי אוסלו . היה עליו כמנהיג לשכנע את עמו ואת ההנהגה העומדת לצדו כי ההסכם ייטיב עמם . הלוגיקה של מרזן רציפה , הבסיס לטענות רחב ומבוסס והראייה חדשה , גם אם לא מסכימים עם המסקנות . . מודיעין וספר
|
|