|
|
עמוד:43
הגעת אויב לעורף ישראל דרך הים : אפשרות שהתממשה ד " ר דני אשר | תא " ל ( מיל ’ ) במקרה אחד ויחיד פעלו כוחות אויב מכיוון הים לכיוון העורף הישראלי . חטיבת הנחתים האמפיבית המצרית נבלמה כבר בתחילת פעילותה היבשתית כשנתקלה בטנקים צה "ליים החשש מנחיתה של אויבים דרך הים הישר לעורף הישראלי מצא ביטוי בדרכי הפעולה האפשריות לאויב , כפי שחזה דוד בן גוריון עוד בימים של המדינה בדרך . מחבלים ניצלו את חוף הים כנתיב הגעה לעומק שטחה של מדינת ישראל במשך שנים רבות . חלק מהניסיונות הצליחו - בנהריה , במעגן מיכאל , בתל אביב ובניצנים - ואחרים כשלו . רק ניסיון אחד של נחיתה מהים בוצע על ידי כוח אויב במהלך מלחמה אמיתית - מלחמת יום הכיפורים . המהלך הפותח של המצרים במלחמת יום הכיפורים חייב את צליחת תעלת סואץ . כדי לצלוח את התעלה עמלו המצרים על תכנית מורכבת , שעיקרה : העתקה של חמש דיביזיות הרגלים המוגברות ממערכי ההגנה שלהם בגדה המערבית לעבר מערכים חדשים , שאותם היה עליהן לתפוס ולבנות ממזרח לתעלה . המבנה הגיאוגרפי של מרחב הלחימה מחד גיסא , וההיערכות של כוחות צה " ל ממזרח לתעלה מאידך גיסא , הותירו מספר גזרות משנה ואגפים שלא חייבו את צליחת התעלה . אלה אפשרו חדירה והתקדמות לעומק סיני , בשל היערכות דלילה של כוחות צה " ל במרחבים אלה . הגזרות הללו היו בחלקו הצפוני של מפרץ סואץ , בדרומה של החזית ובמרחב האגמים המרים ( הקטן והגדול ) שהיו במרכז החזית , בגבול הגזרות שבין הארמיה השנייה והשלישית . חטיבה : 130 מבנה שהותאם לצרכי המצרים בחזית סיני באזורי משנה אלה תוכננה העברתה של חטיבת הנחתים האמפיבית המצרית שמספרה , 130 חטיבה ממוכנת שהתבססה על נגמ " שים וטנקים קלים אמפיביים ( המסוגלים להתנייע בים וביבשה ) . חטיבה זו נבנתה על ידי הסבת כוחות מיוחדים למתכונת הדומה לזו של רגימנט החי " ר הימי הסובייטי . הקמת החטיבה על גדודיה הושלמה כבר ב . 1972 - המבנה שלה הותאם לצרכי המצרים בחזית סיני . כאן אותרו שתי משימות אמפיביות , האחת באגמים והאחרת בצפון מפרץ סואץ . לקראת המלחמה מנתה החטיבה כ 1 , 000 - חיילים . החטיבה הוקצתה לפעולה תחת פיקוד הארמיה השלישית . בתכנית המתקפה המוקדמת נועדה החטיבה לחבירה קרקעית ולתגבור כוחות הקומנדו המונחתים בפתחות המערביות של מייצרי המתלה והגידי . הרעיון המבצעי היה ניצול פרצות במערך ההגנה של צה " ל , בהנחה כי זה יקצה רק מעט כוחות להגנת חופי מפרץ סואץ והאגמים . צמצום תכנית ההתקפה של צבא מצרים צמצם גם את משימות החטיבה . הגדודים רוכזו במחנה שלופה באזור כברית , לחופו המערבי של האגם המר הקטן . משם יצאו כוחות החטיבה בשיט אל עבר יעדיהם ממזרח לתעלה . החטיבה יצאה ליעדיה מיד עם תחילת ההכנה הארטילרית , כחצי שעה לפני שכוחות אחרים התחילו במסע הצליחה . היא עמדה בהצלחה במבצע השיט באגם המר הקטן והשלימה את המעבר לגדה המזרחית . כוחות החטיבה המשיכו לנוע מזרחה , אולי לשם הגעה למיצרי הגידי . היתקלות בכוחות השריון של צה " ל בחוף האגם המר הגדול , ובציר החת " מ ( חיל התותחנים ) באזור תעוז " מצווה " בעומק השטח , הביאה להשמדת רוב הכוח האמפיבי , דל המיגון . הכוח ששרד חבר לכוחות במערכי ההגנה של דיביזיה 7 בראש הגשר . חלקו חזר ולחם בגדה המערבית , וחלק אחר נשאר בגדה המזרחית עד להפסקת האש . הפעלת החטיבה האמפיבית , שנועדה לעקוף את מערכי ההגנה של צה " ל , נתקלה כבר בתחילת פעילותה היבשתית בטנקים צה " ליים . מסעם , שנועד להיות מהלך חשוב בלחימה , הפך לאפיזודה חסרת חשיבות בתמונה הכוללת של מלחמת יום הכיפורים . עם זאת , המהלך מזכיר לנו כי הגעת אויב לעורף ישראל דרך הים היא אפשרית . מפת המבצעים של חטיבה . 130 עמדה בהצלחה במבצע השיט באגם המר הקטן
|
|