|
|
עמוד:33
גם ראמ " ן זעירא ( שלא השתתף בישיבת הקבינט ) הביע מעט מאוחר יותר הערכה זהה : " אמנם הידיעה לא מדברת במפורש על שריון , אך לא סביר שתתבצע ללא שריון " . אך לפני פרשנותם הנבונה של הבכירים , ראוי להעלות על נס את מקבלי הידיעה במוסד , שהבינו את חשיבותה והדחיפות העליונה להעברתה . נכון שהידיעה הייתה יכולה גם לא להתממש , ואכן כוחות צנחנים לא הונחתו במיצרים , אם כי המצרים החדירו יבשתית ב 13 - באוקטובר חוליות קומנדו שחוסלו ונשבו . אך היות והמקור היה אמין והשתלב כמוזכר עם המידע שהיה בצה " ל על שלב ב ' בתכנית המתקפה המצרית וכן המידע על הלחץ הסורי על מצרים , היה אפשר לקבל הידיעה כקרובה ביותר להיגיון הצבאי ולייחס לה סיכויים גבוהים להתממש ; ובייחוד להפיק ממנה את המשמעות המודיעינית הנכונה על המעבר הצפוי של דיביזיות השריון מזרחה . בכך הפכה ידיעה חלקית וגולמית לידיעה משמעותית ביותר , ובמקרה הנוכחי – לגורלית , וודאי משהתממשה . הידיעה מ 12 - באוקטובר עומדת גם במבחן הקריטריון השני . היא סייעה והובילה להבהיר את חוסר הודאות האינהרנטית שבעבודת המודיעין . ויותר חשוב – היא סייעה מאוד לפתור את הדילמה והספקות הכבדים של הקברניטים לגבי איזו " החלטה " לקבל בין האפשרויות הגורליות שעמדו לפניהם – מה לעשות בהמשך המלחמה בחזית הדרום . וכך , נתקבלה ההחלטה הנכונה - דהיינו , לדחות את מועד הצליחה המתוכנן מה 13 - באוקטובר , לבלום את מתקפת השריון המצרי ולהביסה , ולאחר מכן לצלוח . החלטה זו שהתבררה כנכונה ביותר רק מבליטה את " זהביותה " של הידיעה . ברוב הצמרת הצבאית , להוציא את האלוף שרון וחלקית גם את שר הביטחון דיין , התייחסו לידיעה כמהימנה ושנכון לפעול לפיה . הראשון לא רצה לקבלה משום שהיה שרוי באובססיית הצליחה ומהר . השני התנדנד בשל אופיו הסקפטי ואולי גם משום שנכווה בהפתעת המלחמה , אך בסופו של דבר לא התנגד להחלטה שהתקבלה . האלוף טל , סגן הרמטכ " ל , שכאמור התנגד לצליחה לפני הגעת הידיעה , שינה את דעתו ותמך בהחלטה לצלוח אחרי הבסת הדיביזיות המשוריינות . וכך גם שינה דעתו לתמיכה סגן רה " מ , יגאל אלון . הנה אפוא , למרות היות הידיעה גולמית , הצמרת התייחסה אליה כוודאית ושיש לשנות התכניות לפיה . בכל מקרה , הידיעה התקבלה באנחת רווחה מכל הנוכחים בדיון שהרי עכשיו ידעו מה להחליט . הנה כי כן מעלתה הגדולה והנוספת של הידיעה הוא גם בכך שהביאה לקונצנזוס רבתי בין הקברניטים , מה שחשוב ביותר בקבלת החלטות הרות גורל . בהיבט הצבאי והאופרטיבי המשמעות שנגזרה מידיעת ה 12 - באוקטובר התממשה כמוזכר בדיוק יומיים לאחר מכן 14 - ב – לחודש , שבו נערך קרב השריון בשריון ( שב " ש ) הגדול במלחמות ישראל ואחד מהגדולים אי פעם . מול שלוש אוגדות צה " ל בסיני עם כ 630 - טנקים , שנערכו מבעוד מועד למתקפת השריון המצרית , חצו את התעלה ותקפו מזרחה ( לפי גנרל שאזלי ) הרהורים נוספים על " ידיעת הזהב" יוסי קופרווסר | תא " ל ( מיל ' ) , לשעבר רח " ט מחקר באמ "ן דבריו המרתקים של תא " ל ( מיל ' ) אהרון לברן מחדדים שלושה היבטים נוספים באשר למשמעותה של " ידיעת זהב " . ראשית - ידיעת הזהב ככזו שהופכת תובנה פוטנציאלית להערכה אמינה ומובילה . לכאורה היה אמ " ן אמור להשפיע על הדיון הגורלי שנועד לבחור בין דרכי הפעולה ( דפ " אות ) שעמדו בפני צה " ל על ידי הצגת דפ " אות האויב , ובראשן , כדפ " א נבחרת , האפשרות שהמצרים המרוצים מהצלחת השלב הראשון של הצליחה וביסוס אחיזתם ממערב לתעלה ינסו להמשיך בתוכנית המלחמה שלהם . לשם כך הם יעבירו כוח שריון משמעותי מערבה . בפועל , מסר זה לא הוצג בביטחון כל עוד לא הגיעה " ידיעת הזהב " . " ידיעת הזהב " היא שאפשרה לגורמי המודיעין להציג את מה שנתפס כתובנה מתבקשת כהערכה מובילה , והיא שהפכה תובנה זו לבעלת משקל מכריע בתהליך קבלת ההחלטות . שנית , חשיבות התשתית המודיעינית הרחבה ככלי למיצוי הפוטנציאל הגלום בידיעת הזהב . אלמלא הידע המודיעיני שהתפתח לגבי תוכנית המלחמה ותורת הלחימה המצרית , לא היה ניתן לגזור מהידיעה את התובנות שהובילו לקבלת ההחלטה הגורלית על דחיית הצליחה . הידיעה עצמה לא התממשה , אבל התובנות היו נכונות . מעבר לתשתית המחקרית הוכיחה עצמה בפרשה זו גם התשתית האיסופית . היכרות עם המקור אפשרה בזמן אמת לקצר את תהליכי הטיפול במידע להפיק בזמן את משמעויותיה ולקבל החלטות על בסיסה . ולבסוף , משקלו של המודיעין במצבים של מבוכה בקרב מקבלי ההחלטות . " זהביותה " של הידיעה נובעת במידה רבה מכך שהיא אפשרה לדרג מקבלי ההחלטות לשים יהבם על המודיעין האיכותי שברשותם , שלצורך השגתו הם הקדישו משאבים כה רבים , ולהיחלץ מהמצוקה אליה נקלעו . בזכות הידיעה יכול היה המודיעין להציג תמונה ברורה , להצביע בבטחה על ההזדמנות שבפתח ולפתור עבור הקברניטים את הדילמה הגורלית . מן הראוי להדגיש שהידיעה הגיעה ממקורות המוסד ודווחה מיידית לראשו , אשר נכח בישיבת הקבינט הקריטית שדנה באופציית הצליחה . משמעויותיה הוערכו על ידו על יסוד מידע קודם לגבי תוכנית המבצעים המצרית ועל רקע הכרת המרחב כמפקד פיקוד הדרום בעברו .
|
|